|
||||
|
||||
(אחד מאחייני הדתיים התעקש שבתוכי תוכי אני מאמינה שכן לא יתכן שאדם יהודי יהיה חסר אמונה (באל). ספרתי לו שלפני כמה שנים, בתקופה לא טובה, ניסיתי לפנות לאל בהכי פשוט: "אלוהים, עזור לי". מיד פרצתי בצחוק. מבחינתי כאילו אמרתי: "שולחן, בבקשה, עזור לי" והאבסורד שעשע מאד. כך שחוסר אמונה שנצרף בסבל, קיים גם קיים). האבולוציה של האופיום להמונים לפלסבו אולטימטיבי, נאה מאד ומסביר. אנו אולי מתקדמים לשיעורי ההצלחה המקובלים ככל שהחילוניות מתרחבת. |
|
||||
|
||||
(טוב, לפחות לגבי השולחן ברור שהוא קיים.) |
|
||||
|
||||
אנא, ספר. (ביום השיפוטי הזה תועיל לנו בדיחה ובמיוחד נהדרת) |
|
||||
|
||||
זה הרבה יותר מוצלח בלייב, אבל שיהיה: המלאך גבריאל שעומד בשערי גן עדן ומחליט האם הנשמות שמגיעות אליו ראויות להיכנס, ממש צריך להשתין. בצר לו, הוא מאתר את ישו, קורא לו ואומר - אחי (נו, שיהיה), אם לא אכפת לך להחליף אותי לכמה דקות, אני אלך לענייני ואחזור בקרוב. - מה צריך לעשות? שואל ישו. - לא בעיה, עונה גברי, מי שמגיע אתה רק שואל כמה שאלות קצרות מעבר לשער כדי לברר למה מגיע דוקא לו להיות כאן ולא במחלקות האחרות שלנו. אם זה נראה לך, אתה פותח את השער ומכניס אותו, אם לא, אתה אומר לו שלום יפה ושולח אותו לדרכו. אחלה, אז ישו עומד ושואל כל מי שמתקרב למה מגיע לו להיכנס, מה מייחד אותו וכו'. אחרי כמה זמן מתקרב איש זקן וכפוף, בבגדים פשוטים והילוך איטי. - איש יקר, אמור לי, למה אתה כאן? אומר האיש: - האמת, אין לי סיבה טובה. אני איש פשוט, בן למשפחה פשוטה, נגר הייתי כל חיי, וגם אבי היה נגר ואבי-אביו. לא עשינו בחיינו שום דבר שיבדיל אותנו מכל אחד אחר. אבל הבן שלי, עלה לגדולה, ואני רוצה לבקר אותו כאן. הוא נעשה כל כך מפורסם, שאין איש בעולם שלא שמע את שמעו ומכיר את עלילותיו. - אבא?! שואל ישו בהפתעה מהולה בציפיה מתרגשת. . . . - פינוקיו? |
|
||||
|
||||
אתה השלישי שמציין זאת בפתילון הזה. |
|
||||
|
||||
כן, ראיתי את הבדיחות האחרות אחרי ששלחתי. |
|
||||
|
||||
נתקלתי בטענה רצינית לגמרי של איזה אדמו''ר לפיה הנוצרים יודעים, עמוק בלב, שהם טועים, אבל מעמידים פנים שלא. הוא הסביר שהם עושים זאת כי קל יותר להיות נוצרי מאשר יהודי (ולפחות בזה אני חושב שהוא צודק, אם אתה באמת רק נוצרי מתחזה כך שאין לך בעיה עם מחשבות חטא שנשארות בגדר מחשבות, שעבור נוצרי אמיתי הן אתגר גדול). אמנם ''לא תחמוד'' יכול להתפרש כפשוטו כאיסור על מחשבות, אבל העמדה הכללית של היהדות מדגישה את המעשים יותר מאשר את הכוונות. בגלל זה, אגב, לא זכינו באף מדליה בקליעה למטרה. |
|
||||
|
||||
המממ... לא בטוח. " ברשימת הישגי הענף בולטים שני אלופי עולם, אשר צמחו בישראל: בוריס פולק, אלוף העולם ברובה אויר אולימפי, חבר מועדון המטווח האולימפי. יואב זאבי, אלוף העולם ברובה זעיר שלושה מצבים, חבר אגודת הפועל הרצליה. ואנטון כץ, אלוף עולם לנוער ברצלונה 1998. תארים מכובדים נוספים: שחר ינסוביץ, אלוף אירופה ברובה אויר בשנים 1996-1995. חני אוקונסקי, קלעית הפועל רחובות, אלופת אירופה לשנת 1995 ברובה שכיבה וסגנית האלופה במקצוע זה לשנת 1997. גיא סטריק, מקבוצת קלעי ירושלים, זוכה גביע העולם לשנת 1997 שנערכה במילנו, מקום רביעי באליפות העולם בברצלונה 1998. נבחרת הבנות של ישראל הגיעה למקום הראשון באליפות אירופה לשנת 1996. אדי אלייב, זוכה גביע העולם בירי למטרות נעות. אלכס דנילוב, קלע המטווח האולימפי, אלוף אירופה לשנת 2000. שלומית טחנאי, מקום שביעי באירופה ואלכס טריפולסקי מקום שני בגביע העולם באקדח חופשי." |
|
||||
|
||||
דומני שהודעתך זאת שברה את שיא הניטפוק האיילי. ברכותי! (נשבע לכם שהגערות של עורך הטקסט אפקטיביות: אני נמנע מלהוסיף כאן את כל סימני הקריאה הנחוצים רק כדי לא לראות אותו מזעיף פנים מולי). אם כך, תיקון: במשפט האחרון בתגובתי נשמטה המילה "אולימפית". עכשיו בסדר? |
|
||||
|
||||
תודה, תודה. אנחנו פה כדי לשרת. אם כי לדעתי לא כדאי לך למהר ולהכתיר אותי לגיא סטריק של הניטפיקינג האיילי. באתר שיש בו דיון של יותר מ-7,000 תגובות על "טרחנים כפייתיים במתמטיקה" אני עדיין חובבן מול המקצוענים (רציתי לומר "עדיין בליגה למקומות עבודה" אבל עלה בדעתי שכל ליגה מקצוענית היא בהגדרתה ליגה למקומות עבודה). תיכף בטח יגיע ידידיה, שהזכרון שלו מביס בקלות את מנוע החיפוש של האתר, ויראה לך שבתגובה 57243 כתב דנידין שעוזי וישנה טועה לגמרי כשהוא אומר לערן בילינסקי שישראל ישעיהו היה פוליטיקאי משתלב ולא בדלן. זאת משום שהוא מסתמך על מובאה מנאומו של ישעיהו מ-23/9/57, אבל האמת היא שישעיהו נאם דווקא ב-23/7/59 והנאום גם נדפס בכרך כ"ז של "דברי הכנסת" ולא כ"ו כפי שטען עוזי. |
|
||||
|
||||
השוטה מבין בדנידין כמו חמור במרק פירות. |
|
||||
|
||||
בהקשר כללי יותר, אם אדם באמת ובתמים חושב שהוא יודע מהי האמת היחידה והנצחית, יהיה לו קל לקבוע מהי עמדתם/מחשבתם/הרגש שלהם של אדם אחר (נוצרי, יהודי, חילוני, שמאלני) שכן הוא משוכנע, סמוך ובטוח, שבחזקתו האמת. אדם בעל ערכים ליברליים יהסס יותר לקבוע עבור אדם אחר את תחושתו/מחשבתו כי הוא אמון על לכבד את האחר. כך לפחות בתאוריה, בפועל, העסק מתערב. |
חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
RSS מאמרים | כתבו למערכת | אודות האתר | טרם התעדכנת | ארכיון | חיפוש | עזרה | תנאי שימוש | © כל הזכויות שמורות |