|
||||
|
||||
מי שמתלונן על כך שהמדינה נעשית ''דתיה יותר'' או ''יהודית יותר'' מוכיח שהאמירה הזו נכונה. |
|
||||
|
||||
ה''או'' המתעתע שגוי. בחינת הסטטוס קוו הדתי-חילוני המאוים בחקיקה תלמד על ההבדל ועל התלונה. |
|
||||
|
||||
יש לציין שהסטטוס קוו מתכרסם כבר שנים רבות - אך ורק לטובת החילונים. |
|
||||
|
||||
אפשר לטעון שעפ"י פרמטרים מסויימים יהודי דתי הוא "יותר יהודי" מחילוני כמוני. אפשר אפילו לטעון שמישהו כמוני הוא בכלל לא יהודי, שכן אם מתייחסים ליהדות כאל דת בלבד כל הלא-דתיים אינם יהודים בהגדרה. מי שרוצה להרחיק לכת יוכל להגיד גם שלא רק שאינני יהודי, שכחתי בכלל מה זה להיות יהודי (לצערי מזכירים לי את זה כל יום שש פעמים, אבל נניח). אני משער שיש לא מעטים שבאמת תופסים את המאבק בכפיה דתית כמאבק נגד היהדות, ומוציאים תחת ידם את הפנינה לה אני מגיב כעת. נותר רק עניין אחד: לאחוז בגישות אלה ובה בעת להאשים את הצד השני בפלגנות - זה כבר קצת יותר מדי. |
|
||||
|
||||
יש הבדל גדול בין לאחוז בגישות כאלה ואחרות ובין לקרוא בשמות לצד השני בנאום כיכרות קבל עם ועולם. |
|
||||
|
||||
אז מי שזוכר מה זה להיות יהודי צריך לרצות שהמדינה תהיה "דתית יותר" עד אינסוף? |
חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
RSS מאמרים | כתבו למערכת | אודות האתר | טרם התעדכנת | ארכיון | חיפוש | עזרה | תנאי שימוש | © כל הזכויות שמורות |