|
||||
|
||||
ראשית, סליחה ומחילה על ההכללה שעשיתי קודם. קיימת טענה הפוכה, שההעמדה לדין על עברות פחותות יש בה משום אפקט תעמולתי לגבי מוסריותו של צה"ל והתעלמות במקרים רבים חמורים יותר, שוב, כדי לשרת את התדמית של צה"ל. ככל שפחות עברות חמורות תגענה לשיפוט וענישה ומכאן לנראות ציבורית, התמונה הכוללת תהיה שיש פחות עברות כאלו ובכך ההשלכה החיובית על תדמית הצבא שהיא האינטרס של המערכת. כך למשל (מתוך בצלם), צעיר פלסטיני שכיוון עט לייזר אל החיילים בעת הפגנה (כידוע, נשק רציני שאפילו יכול לבלבל חתולים) נורה ונהרג ותיק החקירה נסגר. לטעמי אתה קופץ למסקנה סניגורית מהירה מדי. אם נניח, יש 5 העמדות בשנה אבל יש 30 מקרים בעייתיים ש"נבדקו" והושתקו, המסקנה היא שהמקרים נבררים בפינצטה ולא ברצינות. איני רוצה כעת לדון בשוב"ש, בהזדמנות אחרת. מימון זר במיליונים אינו יכול להיות כשר במקרה אחד (אדלסון ועמותות ימין) וטרפה באחר (עמותות שמאל). זו אבחנה שמסוכנת לדמוקרטיה בישראל. |
חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
RSS מאמרים | כתבו למערכת | אודות האתר | טרם התעדכנת | ארכיון | חיפוש | עזרה | תנאי שימוש | © כל הזכויות שמורות |