בתשובה למאיה, 18/12/15 9:00
 |
|
 |
||
|
||||
 |
לפעמים גם לי זה נראה כך, שיש חוסר רצון לכבד את המתדיינים והדיון, תכונה ישראלית נלוזה, אבל אי אפשר לפטור את זה בכך. זו לא רק השמש הזורחת מאיברים מוצנעים בגוף המתדיין. המלים הטעונות הן טבעיות עבור מי שהוויכוח עבורו אמוציונלי ונוגע בשרשי אמונתו. אנחנו פה בפתיל שעוסק ב"להבין", אז תביני שמי שבאמת חושב שרבין (היום שוברים שתיקה) בוגד לא יכול להתנסח אחרת. איך את היית מתנסחת מול מי שמצדיק בוגדים (הפעם בוגדים שהם בוגדים אמתיים לשיטתך)? והתסכול הוא מחוסר היכולת לשכנע את בן השיח בדברים שהם (לכאורה) ברורים כשמש. הכשלון הזה מובנה בתוך השיח כי איך תשכנעי באופן רציונלי לקבל עמדה אמוציונלית? |
 |
 |
 |
|
|
|
||
|
||||
|
הייתי מתנסחת בכעס גדול אבל לא הייתי מתחילה לקלל את בן שיחי (" נאצית, ברברים מטורפים, אנטישמיים"). כאן בדיוק נדרש המאמץ והיכולת לכבד לו לפחות את עצמך כאשר אתה מתנסח בלהט אמוציונלי. אין זה אומר שלא ייפלט לי "איזה מנ**ק" או "אתה אדיוט!" בלהט הוויכוח, אבל באייל, בניגוד לוויכוח ורבלי ומיידי, קיים כפתור "אשר" שלפני שלוחצים עליו, רצוי לקרוא את מה שכתבת ולמתן את ההתבטאויות ובנקודה זו הם מתעצלים או מצפצפים ושולחים את חבילתם כמות שהיא. התסכול מובנה ומובן. איך לבטא את התסכול, זו כבר בחירה שלהם. (אם היתה נחה עלי הרוח, הייתי מנסחת תגובה אמוציונלית וטעונה מהצד שלהם מבלי לקלל. לפעמים המחשה היא האמצעי היעיל יותר. אבל היא לא נחה והם מעצבנים אותי מספיק כדי שלפחות כרגע לא אטרח לעשות זאת). |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אגב, כל הדיון עליהם גורם לי לאי נוחות כלפיהם והלוואי ולא היינו צריכים להידרש אליו ושהאווירה באייל היתה טובה ומכבדת. אבל כיוון שהם טענו שאני מצדיקה טרור... |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
בדיון שמתנהל בצורה מכבדת והוגנת, אתה קודם כל משתדל לפרש את דבריו של בן-שיחך באופן שיציג את דעתו בצורה הטובה ביותר שאפשר להציג אותה. אתה לא מאשים אותו בשקר כל עוד קיימת אפשרות שהוא טועה בתום לב, אתה לא מאשים אותו בנאציזם אלא אם כן יש זהות בין הדעות שהוא מביע לתזות מרכזיות של הנאציזם שהן ספציפיות רק לו (כגון עליונות הגזע הארי והצורך שלו במרחב-מחיה באירופה וכו'). אתה לא מאשים אדם בבגידה אם יש יסוד לחשוב שהוא מנסה לפעול באופן שלדעתו ישרת את מדינת ישראל באופן הטוב ביותר, אלא אם כן אתה יכול להראות שהוא אשם בבגידה לפי חוק. כל אלה דברים שאמורים להיות מובנים מאליהם בדיון תרבותי, אבל כבר פסקו מלהיות כאלה פה. כל עוד אלה שלא מכבדים את בני-שיחם יזכו מהם בכל זאת להמשך הדיון, זה ישאר המצב. חבל. | |
|
|
| חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
| מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
 RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש
|
© כל הזכויות שמורות |