|
||||
|
||||
טול קורה מבין עיניך. חוסר פיסוק במשפטים ארוכים (''ואם הנמר יודע'' וגו'), שגיאות כתיב (''אם'' במקום ''עם''), אוצר מלים שגוי (''להאציל'' פירושה ''להעניק'' ולא ''לרומם''), וזה מבלי להתייחס לטעויות הקלדה (''משפרת'' במקום ''משתפרת'') שהיו יכולות להימנע לו היית ''עושה את המאמץ המינימלי'' וקורא את תגובתך לפני שליחתה. רהוט אתה לא. יומרני כן. |
|
||||
|
||||
להפך, דווקא בגלל שאני לא מתיימר להיות רהוט, אני כן מנסה להתבטא ברהיטות - לפעמים אני מצליח יותר1, לפעמים פחות - אבל תמיד מנסה. אין אצלי, אני מקווה, משפטים מבורברים או פסקאות סתומות. 1 דווקא במשפט "ואם הנמר יודע..." היו סימני פיסוק. נראה לי שהם היו במקומות הנכונים (ז"א במקומות שמאפשרים לקורא להבין את כוונת הכותב). |
|
||||
|
||||
מודה ועוזב ירוחם. |
|
||||
|
||||
במה הוא הודה? |
|
||||
|
||||
במבט מאשר. |
חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
RSS מאמרים | כתבו למערכת | אודות האתר | טרם התעדכנת | ארכיון | חיפוש | עזרה | תנאי שימוש | © כל הזכויות שמורות |