 |
|
 |
||
|
||||
 |
כבר כמה שנים טובות אני מתכנן את הגירתי מכאן. זה לא הטרור הפלסטיני והשכנים העוינים שמרתיעים אותי אלא המדינה שלי. זה הנטל של מילואים באמצע הלימודים, מיסים גבוהים, חמסינים באביב, נהגים פסיכופתיים, שינאת השונה וחוסר הנימוס. בקיצור, הישראליות עצמה מציקה לי. מאחר ונולדתי בישראל להורים ישראלים נטולי אזרחות נוספת והיות ואני אדם שומר חוק, חיפשתי דרך להשיג אזרחות זרה או לפחות אשרת עבודה לטווח ארוך. בדקתי מספר אפשרויות, ניהלתי שיחות והתיעצתי עם מומחים לנושא ולפני כחצי שנה זכיתי באזרחות נוספת ואיתה דרכון אירופאי המקנים לי את הזכות להתישב בכל אחת ממדינות השוק האירופאי המשותף. (אלכסנדר מאן כבר בטח זיהה אותי ואולי עוד כמה חוץ ממנו, בכל מקרה אני לא אכחיש ולא אאשר שום ניחוש) והנה הפתעה. פתאום עכשיו כאשר יש לי אופציה לקחת את עצמי למקום ירוק יותר (ועם כבשים) עם מזג אויר קריר יותר ועם אנשים יותר אדיבים. החיים כאן נראים פחות גרועים. עצם העובדה שאני לא תקוע אלא נמצא כאן מרצוני החופשי הופכת את החיים ליותר נסבלים ופתאום החמסינים פחות מעיקים, המילואים פחות מציקים, (אפילו שאני מפסיד לימודים) מס הכנסה החזיר לי 2400 ש"ח ובכל העולם כולם שונאים את כולם. (ורק הנהגים פה עדיין מאימים להפוך אותי לרוצח סדרתי) אני לא מבטיח להשאר כאן גם בעתיד אבל איכשהו עם דרכון נוסף בכיס אפילו בלי לעבור ללונדון היאוש נעשה יותר נוח. |
 |
 |
 |
|
|
|
||
|
||||
|
אם אני לא טורח למחוק את הכתובת שלי, אין טעם להכחיש, לא? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
ככה זממת לברוח ולנטוש את חתוליך האומללים, ולעשות להם טראומה לכל החיים? (ועוד אחרי שסיפרת שגם ככה הם עצבנים!) תחשוב איזה מזל יש להם שאתה נשאר. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
עד כמה שידוע לי אין כל בעיה להכניס חתולים מחוסנים ובריאים לשום מדינה ממדינות אירופה. החריגה היחידה היא בריטניה, ששם החוק דורש הכנסת חתולים זרים (שמגיעים ממדינה מחוץ לאירופה) לחצי שנה הסגר לפני שירשו להם לעשות עליה. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
מה קורה אם אני מהגר להולנד עם חתולי היקרים ואחרי שבוע ממשיך לבריטניה? יש הסגר או לא? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
נראה לי שיהיה הסגר, כי הנוהל דורש הצגת מסמכים ממדינת המוצא (הולנד במקרה הזה) המעידים שהחתול חוסן כחוק. גם אם תחסן את החתול שוב בהולנד עדיין תהיה בעיה, כי בדרך כלל המסמכים האלה צריכים להיות בני חצי שנה עד שנה ולא יקבלו מסמך שהונפק לפני שבוע. עם זאת כל זה נכתב בעקרון ומבלי שאהיה בקי בפרטים לגבי כל מדינה והדרישות הספציפיות שלה. לפעמים המציאות גם הופכת את כל התקנות האלה לתיאורטיות בלבד, כי (סתם בתור דוגמא) לא משנה מה בדיוק החוקים של בלגיה לנושא הכנסת חיות מחמד, אף אחד לא ימנע בעדך מלעלות עם החתול על הרכבת באמסטרדם ולנסוע איתו לבריסל בלי לעבור בדרך שום ביקורת גבולות. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
ממה שידוע לי סימון בעה"ח ונתוני בריאות וחיסון שלהם נעשה ע"י /צ'יפ/ שמוחדר ע"י הווטרינר אל מתחת לעורו של הפוצי (בצוואר כנראה). והזיהוי בנמל הכניסה הוא ע"י סורק-יד אלקטרוני. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני מניח שכוונתך לדרישה שקיימת בבריטניה האילורופובית, שכן במדינות רבות ביבשת אירופה אין שום דרישה לקיומו של שבב כזה. בכל מקרה מדובר כנראה על עניין טכני בלבד (השתלת שבב במקום או בנוסף לחתימה על מסמך רשמי) ולא מהותי. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
וזה כן מהותי כי זה מונע הכנסת בע''ח אחר, שדומה לבעה''ח המקורי... | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
באופן מוחלט, אינך יכול להכניס חתולים לאנגלייה או סקוטלנד וווילס (וגם אירלנד) ללא שיוטל עליהם הסגר בן 6 חודשים. אני ניתקל בבעייה זהה עם ארבעת חתולי. יהיה עליך לשכנם בקוורונטין בעיר מגוריך לתקופה זאת, שם יזכו לטיפול מסור של אוהבי חתולים ותוכל לבקרם. דומני שהמחיר נע בסביבות 2-3 פאונדס לחתול ליום. יהיה עליך לאתר באינטרנט כתובות של קוורונטינס כאלה, ולתאם את הנושא. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
ראשית, בדוק את העניינים לגבי אנגליה בצורה מאוד יסודית. זה לא כל כך קל לטייל חודש עם חתולים... ...וההסגר הוא לא עניין נוח או סביר במיוחד. מסתבר שיש בעולם אנשים שהמומחיות שלהם היא העברת חיות ממדינה למדינה באופן חוקי. דבר עם ראש ה-live animal desk של חברת התעופה שבכוונתך לטוס בה, וקבל מאדם זה את הפרטים *בכתב ועל נייר מכתבים רשמי של המדינות הנידונות*. איך למדתי את זה? סוף הסיוט הישראלי שלי (שלושים שנה בפנים, בלי לרצות להיות שם אפילו יום אחד) היה בנמל התעופה נתב"ג, כאשר הפונקציונרים אסרו על חתולי את הכניסה למטוס. למה? משום שהמסמך שהבאנו להם לא היה המסמך המתאים. ולמה לא, אחרי ששאלנו שלוש פעמים וקיבלנו רשימת מסמכים בכתב ועמדנו בה בדיוק מפורט? ככה. "אני לא יכולה להעלות את החתול למטוס, לא מקבלים חתולים בארה"ב" אמרה הפוסטמה עם מכשיר הקשר. "הייתם צריכים להביא את המסמך הארוך הזו, נו, דף נורא ארוך." החתולים נשלחו (בסיוע אדיב של הוטרינר שלנו, שהוקפץ באמצע הלילה) כמטען, שבוע לאחר מכן, אחרי שסוף-סוף מישהו במשרד החלקאות הואיל בטובו להודיע שהמסמך שרצינו, אכן קיים וניתן להשגה. והיה זה עוד פך קטן במסכת הייסורים שלי עם מדינת ישראל. (והאם הייסור הנוסף היה באשמת סוכנת הנסיעות? לא, משום שהיא קיבלה את הרשימה ממשרד הבריאות. ואולי באשמת הוטרינר? לא, משום שהוא כבר הצליח לשלוח חתולים מישראל לארה"ב באמצעות *בדיוק אותם מסמכים* שהוא סידר גם לחתולים שלי. ואולי באשמת הפוסטמה? לא, בגלל שהיא יודעת *בדיוק* אילו מסמכים צריך. אבל *היא* לא העבירה את המידע לאף אחד. ולמה לה להעביר? היא לא עובדת של חברת התעופה, למה שהיא תכתוב להם מסמכים?) |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
תודה על המידע. בכל מקרה הענין לא עומד על הפרק... | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
בסדר, הבנו, סבלת פה. סיוט ישראלי, כולנו חארות. מי בדיוק הכריח אותך להשאר פה, תזכירי לי? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
איך השגת אזרחות זרה כל כך מהר? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אם זה באמת מטריד אותך, השארתי (בטעות) את הemail שלי. לשימושך. |
|
|
|
| חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
| מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
 RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש
|
© כל הזכויות שמורות |