 |
|
 |
||
|
||||
 |
לא קראתי, אבל אני מכיר את התאורים - אני עובד בעיתון בינלאומי, כך שאני שומע מהכתבים בדיוק מה הם ראו. אני עומד איתן בעמדתי שמרבית פעולות צה''ל בג'נין היו מחויבות המציאות, ונעשו אולי לא בצורה ההומנית ביותר, אבל אין לי ספק שגם רק מאוד מהקו שמגדיר ''אכזריות''. במלחמה הזו, להזכירך, פתחו הפלסטינים עצמם, בעת שאנחנו היינו בתהליך שלום שפעל לטובת שני העמים (פרט לעובדה שבמקום להקים דמוקרטיה, הם הקימו דמיקרטיה מושחתת, אבל נסלח להם - מחלות ילדות). רחמי נכמרים על הקורבנות החפים-מפשע משני הצדדים, אבל מבחינתנו, אין לנו הרבה ברירה. |
 |
 |
 |
|
|
|
||
|
||||
|
השאלה אם הקרב עצמו היה מחויב המציאות. בבית לחם המציאות הסימבולית (הנוצרית) כפתה פיתרון אחר (בינתיים) בג'נין נסחפו לקרבות גבורה (גם הישראלים וגם והפלסטינאים) שיכלו אם קצת מתינות אולי להמנע מהם? וציניקן יגיד שבג'נין שני הצדדים חפשו מיתוס של גבורה שיצדיק את המבצע הנוכחי. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
איך *הם* קוראים למה שהם ראו בשטח? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
ככה, פחות או יותר. נורא, אבל לא טבח. | |
|
|
| חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
| מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
 RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש
|
© כל הזכויות שמורות |