|
||||
|
||||
איזה בעסה עם האינטרט, שמאפשר למצוא הפרכות לכל קשקוש שמאלני לגבי ארה"ב. ואיזה בעסה עם המציאות, שמתזמנת אירועים ככה שבבוקר שמאלני כותב שטות, ובערב היא כבר מופרכת ע"י חייל בחופשה שבמקרה היה במקום - המקבילה הישראלית, באין חוקה. |
|
||||
|
||||
למה קשקוש? הנחחתי הנחה ונתתי לך להשקיע זמן באישושה. כמעט בכל המקרים הללו היורה הספיק להרוג לפחות אדם אחד קודם לכן. כך שהנשק הנוסף מנע טבח, אך לא מנע הרג. המאמר הוא מאמצע 2015, ולכן אתייחס לשנת 2014. * ינואר: מקרה אחד שבו היורה נורה לאחר שהרג שלושה אנשים. הוא נורה בידי אחד השומרים. * אפריל: אדם חמוש בזירה נכנס לקרב עם היורה. שניהם נפגעו אך לא היו נפגעים נוספים. * מאי: יורה התחיל להשתולל בבית חולים. שומר חמוש במקום משך את תשומת ליבו ושני correction officers (לא מדובר כאן על שוטרים?) ירו בו. * יולי: היורה הספיק להרוג אדם אחד לפני שנורה על ידי רופא. בשנת 2014 היו בארצות הברית 336 מקרי ירי המוני. יש שם קישורים לדיווחים ואתה מוזמן למצוא שם עוד מקרים שבהם היורים נוטרלו על ידי אזרחים. ומה לגבי הנזק? מוות כתוצאה מירי בשנת 2010 בארצות הברית. אני מניח שהמספרים לא השתנו יותר מדי. 31,000 נהרגו, 73,500 טופלו בבתי חולים אך לא נהרגו. רוב מקרי המוות (כ־19,000) הם ממקרי התאבדות. ברור שלא כולם היו נמנעים, אבל מניעת זמינות לאמצעי התאבדות מורידה את הסיכוי שזמן משבר נפשי זמני האדם יצליח להתגבר על העכבות וישלח יד בנפשו. אבל יש גם כ־11,000 מקרי רצח. ועוד כ־600 מקרים של ירי בשוגג. שוב, לא את כולם אפשר למנוע, אבל כשיש פחות נשק (ואצל אנשים שיותר מיומנים בתפעולו) יש פחות ירי בשוגג. לעניין הקישור ברוטר: חייל בחופשה הוא עדיין איש כוחות הביטחון. |
|
||||
|
||||
correction officers = סוהרים |
|
||||
|
||||
המקרים בהם ההרג נמנע מראש לא מגיעים לחדשות הכלל ארציות... |
|
||||
|
||||
נו, ובשביל זה אנחנו (טוב, לא אנחנו, הם) מעסיקים לובי שלם (אולי הלובי החזק ביותר בארצות הברית) וכן אוסף גדול של מתנדבים שיטרחו לספק את הנתונים. אם למרות התמשכות הדיון יש כל כך מעט מקרים, זה אולי לא טיעון כל כך חזק. בהתחשב במחיר שכלי הנשק הללו גובים מהחברה. |
|
||||
|
||||
חייל בחופשה הוא אדם שנושא באופן זמני כלי נשק (ששייך למדינה ולא לו), והוא מאומן ומיומן בשימוש בו. לא בדיוק מקבילה לרכישת רובה בוול-מארט. למיטב הבנתי את הטקסט (וכמובן שיש המון פרשנויות לתיקון השני) החוקה האמריקאית מתירה לשאת נשק ככלי כנגד עריצות, לא בהכרח כאמצעי להגנה עצמית. כלומר הנשק אמור להיות מופנה כנגד השלטון, אם וכאשר יהפוך לעריצות, ולא כנגד אזרחים אחרים. התכווונתי לכתוב שזה בדיוק להיפך מהרעיון של חיילים חמושים, אבל בעצם זה לא ממש נכון מכיוון שאחד הנימוקים למען "צבא העם" (= גיוס כללי) הוא שמכיוון שהמגוייסים מגיעים מכל שכבות האוכלוסיה, ניסיון לעריצות או הפיכה צבאית יוכשל על ידי החיילים.1 1 בלי קשר ישיר, סתם כי אני אוהב את הציטוט הזה של אריאל שרון (לא יאומן שבסופו של דבר הוא נבחר כאן באופן דמוקרטי). "קמים ואומרים – תשמעו אתם [שרי הממשלה], ההחלטות שלכם מסכנות את מדינת ישראל ומאחר והמצב הגיע למצב של חמור ביותר – אתם מתבקשים להיכנס לחדר הסמוך ולהמתין פה. והרמטכ"ל ייגש לקול ישראל וישדר הודעה." ~ ערב מלחמת ששת הימים, מדבר על האפשרות שצה"ל יתפוס את השלטון במדינה. |
|
||||
|
||||
בישראל כידוע אין זכות חוקתית להחזיק בנשק, וכמות האזרחים שמחזיקים אקדח קטנה הרבה יותר מאשר בארה''ב. צה''ל החל להוציא חיילים לחופשה עם נשק (בניגוד למה שמקובל בצבאות אחרים) בדיוק מסיבה זו - כדי להגדיל את הסיכוי שבמקרה של פיגוע יהיה ''מישהו עם נשק'' באזור. מאותה סיבה גם יש הוראת שעה שמתירה לאנשי אבטחה לקחת את הנשק איתם בסוף יום העבודה. |
|
||||
|
||||
רובאי 02 לא נושא נשק בחופשה, אלא אם מתקיים אחד מהתנאים המופיעים כאן. ולא בכדי. |
|
||||
|
||||
הכוונה כמובן ללוחמים (רובאי 03 ומעלה). רובאי 02 לא מיומנים דיים בירי. אחד מהתנאים להחזקת נשק (בישראל) הוא ירי במטווח - בדיוק מסיבה זו - כדי לשמר את המיומנות. |
|
||||
|
||||
כל כמה זמן? האם אזרח שמחזיק בנשק מחוייב לטווח בתדירות שבה טווח לוחם? _________________ בגל הפיגועים האחרון היו כמה וכמה פיגועים שהוחרפו כשהדוקר דקר אזרח-בעל-נשק, לקח לו את הנשק, ושדרג את פיגוע הדקירה לפיגוע-ירי. |
|
||||
|
||||
בעל רשיון לנשיאת נשק (להבדיל מבעל רשיון להחזקת נשק) חייב לבצע ביקורת רפואית (אצל רופא המשפחה) הדרכה עיונית ואימון כשירות אחת לשלוש שנים. מי שרוצה להתאמן בזמנו הפנוי בירי, כמובן שרשאי לעשות זאת, אבל זה לא פוטר אותו מההדרכה ומהאימון התקופתיים. עד כמה שאני זוכר, בפיגוע בבאר שבע (זה עם הלינץ') נחטף נשק של חייל דווקא. חטיפת נשק מחייל קרתה גם בפיגוע שהיה בקרית גת, רק שהמחבל שכח שכדי לירות ברובה צריך גם כדורים. |
|
||||
|
||||
מספיק בשביל מה? בשביל לשלוף אקדח תחת אש, לדרוך, לכוון, לשחרר כדור ראשון תוך 2 שניות ולפגוע כדור ראשון במטרה מטווח של 20 מטרים, כנראה שגם אימון כל חצי שנה לא יספיק. בשביל לשלוף אקדח, לדרוך לצמצם טווח לדוקר, לירות כדור התראה לאוויר ומטווח של 2-3 מטרים לירות בדוקר ולפגוע בו בכדור השני, זה אמור להספיק. |
|
||||
|
||||
זה לא מספיק. לירות ולפגוע באקדח בתנאי אמת עם כל הלחץ הכרוך בהם וכשהמטרה נעה זה קשה אפילו בטווח קצר של שלושה מטר, ומטווח במרתף סטרילי באיזה איזור תעשיה לא מכין אותך לזה. אני, אגב, מאד לא הייתי ממליץ לאזרח לא מיומן, אפילו עם אקדח, לצמצם טווח לשלושה מטר ממישהו שמחזיק סכין. שלושה מטר זה טווח שהסכינאי יכול לסגור בתוך פחות משניה, ואפילו אם תספיק לשחרר כדור וגם לפגוע לא בטוח שזה ימנע ממנו להגיע אליך ולדקור. לוחם הימ"מ צ'ארלי שלוש ירה במחבל ב-1990 ובכל זאת נרצח על ידו - וזה לוחם ימ"מ מיומן שעבר אימונים בהשתלטות על מחבל לא פצוע ופריקת נשקו מידיו. נקודה נוספת היא הסיכון לפגיעה בלא-מעורבים על ידי יורה לא מיומן שמשחרר כדורים תחת לחץ בשטח אזרחי הומה אדם. באופן כללי, לדעתי, רק מי שיש לו נשק שהוא חי אתו באופן רציף ומתאמן בו באופן רציף (כמו לוחם בצבא או שוטר) או מי שעבר הכשרה יעודית ויסודית לנושא (כמו "קורס אחיד") יהווה נכס בעת ארוע אמת. מי שלא עונה להגדרה הזו עלול להיות סיכון לעצמו ולסביבתו, שנזקו רב מתועלתו. |
|
||||
|
||||
המציאות בחודשים האחרונים מוכיחה שאזרחים נושאי נשק ומאבטחים שעושים מטווח פעם בחצי שנה במקרה הטוב, יורים ופוגעים במחבלים, וכמעט ואין מקרים של פגיעה בחפים מפשע בשל חוסר מיומנות. |
|
||||
|
||||
גם לי זה נראה כך. רוב המחבלים של נשק קר חוסלו במקום על ידי הנוכחים. החיסול המסיבי של מפגעים (נניח 90 אחוז מהמחבלים) מרתיע רבים מלפגע. למרות האמירה ש"המחבלים מוכנים למות", אם הם יודעים שיחוסלו בוודאות גדולה הם נימנעים מפיגוע. גם אם לא הורגים את המחבל בעזרת אקדח - מהממים אותו לרוב למספר שניות. מספר שניות מספיקות להשתלטות עליו, או מספיקות לבריחה של קורבנות או להתבצרות. גם אם היורה פוגע בטעות במישהו בסביבה צפוי שהפגיעה לא תהיה קטלנית כי מדובר בירי מכוון לכן פגיעה כזו היא לרוב ללא סיכון מיידי (אפשר לטפל בפצוע בבית חולים). |
|
||||
|
||||
אני לא מסכים איתך ומתרשם שהאימון שהמשרד לבטחון פנים דורש מנושאי נשק, נותן את המינימום הנדרש. לגבי צ'ארלי שלוש, המקרה שלו (לפחות כפי שתואר בקורס מאבטחים שעברתי) הוא בדיוק המקרה ההפוך - עודף בטחון עצמי ואי הקפדה על התרגולת. צ'ארלי ירה במחבל שלושה כדורים והמחבל נפל על הרצפה. כשצ'ארלי ניגש אליו הוא לא הרחיק ממנו את הסכין (שזו התרגולת הרשמית) או ביצע וידוא הריגה (שזו התרגולת הלא רשמית) אלא התכופף אליו לראות אם הוא חי, ואז המחבל דקר אותו. לגבי פגיעה בסובבים, לרוע המזל זו אכן תופעה נפוצה מדי, והיא קורה לא רק במקרים שבהם מעורבים אזרחים נושאי נשק אלא גם בארועים שבהם יורים שוטרים או חיילים מיומנים. |
|
||||
|
||||
התיאור שלך לנסיבות מותו של צ'רלי שלוש שונה מאד מזה שמופיע בקישור של תשע נשמות. שם כתוב: "הוא קרא לו [למחבל] לעצור ומשלא עצר, ירה בו צ'רלי על מנת לפצוע אותו, אך המחבל הפצוע רץ לעברו ודקר אותו מספר פעמים עד שצ'רלי נהרג". מעניין מה נכון. |
|
||||
|
||||
אני יודע. בכל אופן, זה מה שסיפרו לנו כשרצו להדגיש כמה חשוב להרחיק את הנשק מהמחבל השוכב לפני כל פעולה אחרת (חיפוש חגורת נפץ, מחבלים נוספים וכד'). אני לא בטוח אם זה מה שקרה באמת או ששינו את הסיפור לטובת הלקח. |
|
||||
|
||||
פה מסכימים עם הגירסה ששמעת: "שלוש הבחין במחבל מנסה להימלט ... הוא לא חושב פעמיים, פותח במרדף וצועק לו לעצור, אולם המחבל ממשיך במנוסה שלו. תוך כדי ריצה של שניהם שלוש יורה מספר כדורים לכיוון הרגליים של המחבל, וזה נופל לארץ. הוא בטוח שהמחבל מנוטרל, ואז החל להתקרב לעברו בכדי לעצור אותו למסור אותו למשטרה. כאשר עמד מעליו, ככול הנראה לבדוק את הגוף שלו ולחפש כלי נשק נוספים, המחבל מצליח להפתיע את שלוש ולדקור אותו דקירה קטלנית בלבו." |
|
||||
|
||||
לקח חשוב: צריך לשנות את הוראות הפתיחה באש. לא עוד ירי לכיוון הרגליים. |
|
||||
|
||||
(קצת לא יפה לאזכר תרבות פופולרית בהקשר לטרגדיה מצמררת כזו, אבל) גרגור קלגיין נגד אוברין מארטל! |
|
||||
|
||||
הייתי צריך לגגל כדי להבין מה אתה מאזכר (כידוע, אני לא בעניינים). |
|
||||
|
||||
וגם שושנה דרייפוס ופרדריק צולר. |
|
||||
|
||||
אמנם זכרתי במעורפל במה מדובר1, אבל התפתתי לגגל את הקטע הזה. מעכשיו2, תמיד אקפיד לוודא הריגה. __ 1. מהספרים, אותם קראתי רק עד הנקודה בה לייזה התעופפה לה. 2. כלומר אחרי שצפיתי בקטע ביוטיוב. מאוד גרפי. |
חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
RSS מאמרים | כתבו למערכת | אודות האתר | טרם התעדכנת | ארכיון | חיפוש | עזרה | תנאי שימוש | © כל הזכויות שמורות |