בתשובה לנמר טמילי, 27/11/15 18:07
 |
|
 |
||
|
||||
 |
אינני מבין את השאלה בשורה האחרונה שלך? למה אתה טוען שאני בוחר לאמץ את הנראטיב הפלסטיני ודוחה את הנראטיב היהודי? הויכוח האם יש עם פלסטיני הוא ויכוח מיותר. תעשה משאל בקרב הפלסטינים האם הם עם. אבל בבסיס השקפת עולמך ישנה ההתנשאות. ״מי אתם שתקבעו האם אתם עם או לא?״ אין כאן מה לאמץ. נכון שהתישבות היהודים בארץ העירה או יצרה את הרגשות הלאומיים אצל הפלסטינאים. לגבי ההסטוריה הדמוגרפית של א״י: אין קושי רב לגגל באופן רציני (לא באתרי ימין שמעוותים נתונים) ולראות את הדמוגרפיה מ-1800 ואילך. נכון שהיו גלי הגירה מהארצות השכנות, אבל כשאתה לוקח בחשבון ריבוי טבעי וירידת תמותת התינוקות לאחר כינון המנדט הבריטי, אתה רואה שרוב האוכלוסיה הערבית היא מכאן. ודאי שלא היה קיים מצב התואם את הסיסמה ״ארץ ללא עם לעם ללא ארץ״. קראתי באיזה מקום שלאחר מסעי הצלב התרחשו עיקר גלי האיסלום בארץ. הנוצרים המקומיים שהיו בא״י כשבאו לכאן הצלבנים לא היו רומים קתולים והאהבה שלהם לצלבנים לא הייתה גדולה בהרבה משל המוסלמים או היהודים. |
 |
 |
 |
|
|
|
||
|
||||
|
הקדמתי והסברתי איך הגעתי לשאלה בשורה התחתונה ואין בדברי התנשאות, נהפוכו. הוצאתי מהדיון כל יתרון, עובדה ואמת המיוחסת לצד כלשהו והשטחתי את המציאות לסימטריה 1 מושלמת: שני עמים- בסדר. שני שקרים - בסדר. כל מה שקרה עד היום (כולל אקיבוש והטרור) -לא רלוונטי. תתעלם מהעבר לצורך הדיון ותתרכז בעובדה ששנינו מסכימים עליה: כרגע, ממש עכשיו בהווה מתחוללת בישראל, במזרח התיכון וברחבי העולם מלחמה בין שני סיפורים. הסיפור שלנו מול הסיפור שלהם. הקרב התודעתי לאחר שצמצמנו את הדיון להווה כשאני מתבונן מהמשקפת בסיקור התקשורתי שמייצר את הכוח לשינוי מדיני אני רואה שאתה ואחרים בוחרים לתקוף דווקא את הנראטיב שלנו. מדובר במלחמה בין שני נראטיבים מנוגדים השוללים את קיומו של הנראטיב השני. לכן ביקשתי שתסביר מה הביא אותך לתמוך בצד הערבי. לאחר שתסביר את בחירתך אציג שאלה נוספת. |
|
|
|
| חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
| מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
 RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש
|
© כל הזכויות שמורות |