בתשובה לאביר הקרנפים, 27/11/15 1:37
 |
|
 |
||
|
||||
 |
ודאי שאתרי המורשת יוצרים זיקה לארץ. כל המיתוסים שלנו- מאברהם אבינו עד טרומפלדור - קושרים אותנו לארץ דרך אתרים שונים. זה מה שמיוחד בארץ הזאת שעל כל צעד ושעל רוכבים מיתוסים - פה אברהם ישב מתחת לעץ, שם שמשון מוטט את מקדש דגון, כאן דוד ניצח את גלית, ושם ישו הלך על המים. אני מפריד את טענות הבעלות מכח חזקה וירושה מאותה זיקה. כמו שאמרתי- הציונות 1887-1967 לא השתמשה בטענות הבעלות האלו. הם אמרו - "חזרנו לארץ אבותינו" אבל לא אמרו - "יש לנו חזקה על שטחים A ו B" אלא אמרו- "נעשה אותה שלנו". והכיסופים אלפיים שנה - הראיתי בפתיל המדובר שהם היו כיסופים למשיח ולבית מקדש וקיבוץ גלויות, לא כיסופים לרעות עזים בשדות בית לחם1 ולבלוס שקמים בתקוע. כמו אבות הציונות, אני לא מסתכל על האחיזה שאנחנו קונים בארץ כמימוש התביעה. די לי בכך שהיהודים הקימו בארץ ישראל מדינה, ושלמדינה זו יהיו גבולות בטוחים ומוכרים. אם חברון ובית לחם תשארנה מחוץ לגבולות אלה וראש הנקרה ואשקלון דווקא בפנים לא אכפת לא להרצל, לא לבן גוריון, ולא לכל הרשימה הארוכה של הרחובות האחרים. אתה יכול להתחיל לספור למי כן אכפת מבגין והלאה. כמובן שאם היינו יכולים לממש ריבונות בשתי גדות הירדן כולם (מהצד שלנו) היו שמחים מאוד, ואם המנדט הבריטי היה מגשים את כתב האמנה שלו כלשונו גם כולל הנספח שקרע את עבר הירדן מעליו עדיין היה סבאבה לגמרי. אבל זה לא אומר שיש לנו זכות על עבר הירדן המזרחי, או יהודה ושומרון. כי אני יודע שכאשר אתה אומר זכות אתה מתכוון חובה לממש את הזכות הזו בלי להתחשב בגויים. המקרים שהבאתי הם לא מקרים מבודדים אלא סקירה קצרה על הגאוגרפיה של כל ההיסטוריה של שלטון עצמי של העם היהודי בארץ ישראל. אני מסכים איתך שאי אפשר ללמוד מהם שהארץ לא שלנו אלא להיפך- שהקייס שיש לנו על יהודה חזק יותר מהקייס שיש לנו על כל שאר חבלי הארץ. אלא מה- שאנחנו מעולם לא רצינו להשתמש בקייס הזה עד שקמה תנועת גוש אמונים. __________ 1 היה חסר לבני הפלוגתא שלי שם שיר של נעמי שמר על יהודה ושומרון, אז הנה. |
 |
 |
 |
|
|
|
||
|
||||
|
מן הסתם אברהם אבינו יוצר זיקה חזקה יותר לארץ מאשר טרומפלדור. ישו לא מעניין את רובם המוחלט של היהודים. "אני מפריד את טענות הבעלות מכח חזקה וירושה מאותה זיקה." הפיסקה הרביעית סותרת את השלישית, ולפיכך גם עונה לפיסקה השניה. אם היינו שמחים מאוד לממש ריבונות בשתי גדות הירדן, זה אומר שכן אכפת להרצל, לבן גוריון ולך, אם חברון ובית לחם תשארנה מחוץת לגבולות מדינת היהודים. ושוב - אכפת ואכפת לכולם. רק שלא היה את הכוח לעשות משהו בנידון. ולכן - ההתחשבות בגויים צריכה לעמוד בפרופורציה. בן גוריון התחשב והתחשב ובנה את כוחו ואת כל הלגיטימציה שיכל לגייס, וכשראה שזה לא עוזר לו הוא הפסיק להתחשב בגויים, ובאמצעות שימוש בכוח קנה אחיזה על כל שטח בארץ ישראל שהצליח לכבוש. בריטניה התנגדה, ארה"ב ורוסיה אמרו שזו לא העת, אבל אם היו מקשיבים להם, מה היה לנו היום? גם לפני מלחמת ששת הימים התנגדו ולפני יום כיפור. במלחמת ששת הימים לא הקשיבו להם. במלחמת יום כיפור כן הקשיבו. מצא את ההבדלים... |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
כל המיתוסים שלנו קושרים אותנו לארץ. גם האבות, גם יהושע, גדעון, שמשון, דוד, גם יהודה המכבי גם בר כוכבא גם טרומפלדור וגם הקרב על לטרון. אצלך יותר אברהם אבינו, אצל אחרים בר כוכבא1. דמות המופת של ז'בוטינסקי היה שמשון הגיבור. >> זה אומר שכן אכפת להרצל, לבן גוריון ולך, אם חברון ובית לחם תשארנה מחוץ לגבולות מדינת היהודים. סוגים שונים לגמרי של אכפת. בוא נדמיין לרגע שהערבים הסכימו לתכנית החלוקה בדיעבד בשביתת הנשק של 49' ויש שתי מדינות שהקו הירוק פלוס מינוס הוא הגבול ביניהן. _________ 1 תגובה 531383 |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אבל יש מיתוסים שהיה להם יותר זמן לתפוס ומושרשים חזק יותר בכתבים, במסורת ובמורשת היהודית. לאורך אלפיים שנות גלות, דמותם של אברהם העברי ושמשון הגיבור, הציתה את דמיונם של יהודים בגלותם וגוים בארצות מושבם. לעומתם, טרומפלדור לא מונצח בתנ''ך, בתפילות ובמסורת היהודית. אין מקום להשוואה. ההבדל בין הסוגים של אכפת הוא ההבדל שאני עצמי ציינתי לעיל - ההבדל בין מה שמגיע לנו, לבין מה שנצליח לקבל מתוך מה שמגיע לנו. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אילו היה שמץ קלוש של תקווה שהיה אמת בדבריך, ניחא, אבל התביעה הערבית על יו"ש אינה אלא שלב בתורת השלבים, ומטרתה הסופית השמדת הריבונות היהודית, בכל שטח שיהיה. קוי שביתת הנשק 49' אינם גבולות בטוחים, בשום קונסטלציה שהיא, ואפילו לא מוכרים. לראיה ברצועת עזה ובלבנון נסוגנו עד לקוי שביתת הנשק 49', ולא רק שהגבולות הללו אינם בטוחים ומוכרים, אלא שהם המסוכנים וה"חמים" ביותר. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אין לי מושג על מה ענית. אני לא מצליח למצוא קשר בין התגובה שלי אליה הגבת לדברים שלך, ואני חושש שלא ירדת לסוף דעתי, או שמא אני לא ירדתי לסוף דעתך. אנא חבר לי בין מה שאמרת למה שאני אמרתי |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
עניתי לתגובה 668542, וספציפית לטענה שלך ש"די לי בכך שהיהודים הקימו בארץ ישראל מדינה, ושלמדינה זו יהיו גבולות בטוחים ומוכרים.". הראיתי לך - אמפירית - שמסירת שטח לאימפריאליזם הערבי (פת"ח) או המוסלמי (חמאס הסוני/חיזבאללה השיעי) לא מבטיחה גבולות בטוחים ומוכרים, אלא להיפך, רק מגבירה את תיאבונם. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אם כך כנראה פספסת בהבנת הנקרא. קרא שוב את הפסקה ממנה תלשת את המשפט הזה. | |
|
|
| חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
| מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
 RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש
|
© כל הזכויות שמורות |