|
||||
|
||||
שבוע שעבר כמדומני הופיעה מאמר בדבר מחלות נפשיות כתוצאה מסמים קלים. עוד נאמר שם שחידוד חושי השמיעה והראיה אינו עוזר במאומה, המשתמש עודנו נמצא בעירפול כללי ואינו אחראי למעשיו. נגד הסמים הקלים אפשר גם להגיד שחוקיותם תהווה מקפצה לסמים קשים יותר וגם תהפוך אותם ללגיטימים: אם המדינה מרשה, למה לא? גם אם הסמים יהיו חוקיים אני משער שעדיין יהיה טרנד של "עשה בעצמך" או שישיגו איכות "טובה יותר" ממקומות חוקיים פחות ששם מי יודע מה שמים. |
|
||||
|
||||
גם על אלכוהול וסיגריות אפשר להגיד שהם מקפצה לסמים קלים וקשים, אז מה? בקיצור, מדובר פה על תרוצים. אין שום קשר בין סמים קלים לקשים. הקשר הזה קיים רק בפרסומים של אל-סם, והם פוגעים הרבה יותר משהם מסייעים, כי כשאדם מגלה ששיקרו לגבי מריחואנה, הוא עשוי להניח ששיקרו לו גם לגבי הרואין. אם הסמים יהיו חוקיים, אף אחד לא יהיה דביל מספיק כדי לשלם סכומים מופקעים ולהדרדר לזנות. ובטח שאף אחד לא ילך לחפש חומר מסוכן כשהוא יודע שבבית המרקחת הוא מקבל חומר נקי ובטוח. בדיוק כמו שאף אחד לא קונה סיגריות בשוק השחור. |
|
||||
|
||||
נכון, אלכוהול וסיגריות הם מקפצה לסמים אבל כבר דנו בכך שלא ניתן לאוסרם, בניגוד לסמים. כבר נתתי את דעתי לכך שכל סם באשר הוא מסיר חלק נכבד מהאחריות למעשיו של המסומם ולכן אינו יכול להיות חוקי, לכן גם ההשוואה לסיגריות אינה תקפה. מי שהדרדרה לזנות (מדבריך אני מבין שמדובר במקרה שלקחה סמים קשים ללא ידיעתה) תדרדר גם אם סמים קלים יהיו חוקיים. כבר היום כמדומני יש סם שקוף כמו מים ותוכל לסמוך על מפיצי הסמים שימצאו דרך להמשיך פרנסתם. הדרך היחידה להילחם בסמים היא לאסור על כולם. |
|
||||
|
||||
אני חייב להודות שטיעון 'המקפצה' קצת מרגיז: אל תתנו את א' (אלכוהול, מריחואנה, מלא את החסר..) מכיון שהוא יגרום לב' (התוצאה השלילית). לכאורה כל כך פשוט ונכון שקשה להתווכח, אך הכשל הוא ביישום. שימוש בסמים קלים עלולים לגרום למשתמש לבדוק גם את הקשים - אמת. אך גם סרטים אלימים עלולים לגרום לאלימות בפועל. למה לעצור שם? קריאה בלתי מבוקרת היא מתכון בדוק לחשיפה לרעיונות מסוכנים וחתרניים, ועוד ידינו נטוייה. לפני שמגבילים דבר בגלל 'שהוא עלול לגרום ל..' צריך להיות בטוחים שאין ברירה ומדובר בקשר הדוק ומיידי, אחרת מצבנו עגום. לגופו של עניין, לדעתי המעבר מסמים קלים לקשים אינו כה מובן מאליו ובוודאי אינו נובע מקשר ישיר ביניהם - אלא (עד כמה שהוא מתרחש - אל כ"כ הרבה) מהיעדר קו גבול ברור ביניהם. מי שניסה, או משתמש, בסמים קלים, עבר את 'הקו האדום' של אי החוקיות וחשיפה לגורמים המספקים סמים אלה. דווקא היתר הסמים הקלים יזיז מעט את הקו האדום, כך שניתן להתנסות בקלים ועדיין להירתע מאי החוקיות (יחד עם שאר הסיבות, הטובות יותר) שבשימוש בקשים. אולי עדיף היה בלי אלכוהול, סיגריות, מריחואנה וכו' - אך גם בלי בשר אדום, חומרים מסרטנים, קרינת מיקרו וכו'. שורה תחתונה, לפני שאוסרים דבר כדאי להיות משוכנעים שתוצאות האיסור שוות את העבריינות הרבה שעצם האיסור גורם. נער או נערה (או מבוגר) המעוניינים לנסות חשיש אינם עבריינים במהותם, אך דווקא ההתנסות הלא חוקית, יחד עם היכרות עם עבריינים מנוסים קצת יותר, עלולים להביא אותם קרוב יותר לעולם זה. |
|
||||
|
||||
בעיון חוזר בתגובתי תראי שאני לא מתיחס לסמים הקלים *רק* כאל מקפצה, אני נגד כל סם, אם קל ואם קשה. מההבהרה הנ"ל השוואתך לאלימות בסרטים אינה נכונה וגם בגלל שסרטים אינם משפיעים על רובנו. המעבר מסמים קלים לקשים אינו נעשה מחוסר קו ביניהם אלא מחוסר קו לסמים בכלל. הדבר האחרון המעניין את המשתמש הוא בדבר חוקיותם. איסור הסמים אינו מכוון למשתמש אלא קודם כל לצמצם את הפצתם וכאמירה ערכית. צריך לחנך להתרחקות מכל סם ומכל מסיבת סמים. כך גם תימנע המעורבות עם עברינים שבכל מקרה מוצאים הם את קורבנם ולא ההפך. |
חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
RSS מאמרים | כתבו למערכת | אודות האתר | טרם התעדכנת | ארכיון | חיפוש | עזרה | תנאי שימוש | © כל הזכויות שמורות |