בתשובה לאיציק ש., 22/11/15 19:35
 |
|
 |
||
|
||||
 |
קשה לי לענות על השאלה הזו בגלל שהדעה שלי והתחושה שלי בנושא בנויה מהרבה רבדים. ראשית יש את השאיפה שלי למשטר מלוכני תחת שלטונו של משיח בן דוד, מונרכיה תיאוקרטית, מדינת הלכה וכו'. בעיני זה המצב האולטימטיבי, אבל זה לא דבר שאני יכול לפעול לקידומו באופן פוליטי. לכן זה הרובד הכי עמוק והכי פחות מעשי. מעל זה ישנם שני דברים היוצרים התנגשות בדעתם של חרדים רבים. מצד אחד זו הידיעה שאנחנו עדיין בגלות, והרי נאמר פעמים רבות כי המדינה הזו צריכה להיות מדינה ככל המדינות וככל העמים בית ישראל. אני לא מטומטם כמו אותם שהולכים להתחבק עם אחמדיניג'אד וכל מיני אורקים, רק כי הם שונאים את המדינה. אפילו לשיטה זו, זו עוד מדינה ככל המדינות וכל מי שגר בה צריך לכבד את שלטונה וחוקיה. מצד שני זו בכל אופן מדינה של יהודים. כך היא נתפשת בתודעתם של המון העם וגם של גויי הארץ. גויים רבים רואים בהתנהלותה של המדינה ובכל הקורה אותה, את יד ה' - לחיוב או לשלילה. בנוסף, עצם היותה של המדינה בית לבני העם היהודי, יוצר קשר ישיר בין מצבה של המדינה בכל התחומים, לרווחתם של יהודים. לכן צריך לשאוף באופן פעיל יותר לשגשוגה של המדינה ולשיפור מצבה בכל התחומים. אז מסתגרים איש איש בענייניו ושואפים לשגשוג עצמי או לשגשוגה של הקהילה, או שמתערים באוכלוסייתה הכללית של המדינה הכוללת גם ערבים ושאר גויים? אבל השאלות האלה כמעט ואינן מעשיות. אדם נורמלי שיוצא לעבוד ומשלם מיסים ואכפת לו מיהודים אחרים, ממילא משתלב באוכלוסייתה של המדינה, כך שבאופן מעשי השאלה הזו לא באה לידי ביטוי. מעל זה - ברובד המעשי יותר, היות ומתערים באוכלוסייתה של המדינה ומרגישים תחושת שייכות לה ולכלל ישראל, חשובה גם התפישה של מה שנקרא יהדות או "כלל ישראל". בגלל זה יש רצון לדחוף ברמה הממלכתית יותר, קווים כלליים על פיהם אדם שומר על זהות יהודית, גם אם אינו מקפיד לחיות את כל חייו על פי היהדות. כך האדם עובר דרך היהדות בתחנות החשובות של חייו: לידה - ברית, התבגרות - בר-מצווה, בניית בית - נישואין כשרים... וכך ממשיך המחזור. ובינתיים השבת והפסח ושאר סמלים יהודיים, תופסים מקום של חשיבות במרחב הציבורי. לשמור על יהדות ממלכתית. ויש עניין אחר - שמירה על בטחונם של היהודים במדינה. לכאורה יש כמה גורמים בעייתיים בצורה שבה מתנהלים מוסדות המדינה בעשרים וחמש השנים האחרונות. לכאורה שינויים כאלה ואחרים במשטר יכולים לפתור את הבעיה, אבל גם יכולים לעורר בעיות אחרות - שאולי תהיינה חמורות יותר. בצורה הנוכחית לפיה מתנהלת המדינה, נראה לי שבטחונם של היהודים לא תופס חשיבות מספקת ביחס לזכויותיהם של טיפוסים מפוקפקים ואפילו אורקים מוצהרים, או ביחס לתחושת הנאורות של חלק מן האזרחים. הייתי רוצה להעמיד את בטחונם של היהודים בראש סדר העדיפויות, כאשר הקדימות הזו ברורה בצורה מוחלטת. על פי השאיפה שלי, כל שיקול צריך לעמוד בפני השאלה הפרקטית: האם זה משפר את מצבם ובטחונם של היהודים, או לא? אם זה משפר את מצבם ובטחונם של היהודים, השיקול הזה צריך לדחות שיקולים כלליים של זכויות אדם, נאורות וכו'. כמובן, צריך לקחת בחשבון שהתעלמות משיקולים של זכויות אדם ונאורות, יכולים לפגוע בעקיפין בבטחונם של היהודים. צריך לקחת הכל בחשבון, כשהתוצאה הסופית היא בטחונם של היהודים. בסופו של דבר, ברמה המעשית ביותר, אני חושב שבמצבו הנוכחי של העם, מתכונת השלטון הקיימת במדינת ישראל אמורה להספיק. אולי צריך לנקות קצת לכלוך שתוקע ויוצר חוסר איזון בחלקים של המערכת, ומונע מהם לפעול כפי שהם אמורים לפעול. אבל אם כל חלק פועל כפי שהוא אמור לפעול, המצב אמור להשתפר באופן כללי. אולי הייתי רוצה לתת קצת יותר כוח לשלטון המרכזי, אבל אני לא סגור על זה. אריק והפונז סיפקו לי סימני שאלה חשובים בנושא. לסיכום: אני לא בטוח שאני שואף לשנות את המשטר במדינת ישראל. אבל הייתי רוצה שהמשטר יתנהל בצורה אחרת. |
 |
 |
 |
| חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
| מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
 RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש
|
© כל הזכויות שמורות |