בתשובה לנתנאל יפת, 21/04/02 21:10
 |
|
 |
||
|
||||
 |
אמרת שבעת אלפים. האם שבעת אלפים ? אולי שבעים אלף ? לעולם לא נדע. גם ההיסטוריונים בעוד שנים רבות לא ידעו. מדובר במקומות הרריים מרוחקים. הגישה לשם קשה. אין זה מעניין אף אחד, ושום ועדת בדיקה לא תישלח. לא תמצא בעולם שום עיתונאי מערבי שיש לו די מוטיבציה לנסוע לשם ולברר מה באמת אירע. נהפוך הוא. ישנה הפרדה ברורה: הטובים טובים והרעים רעים. העולם מתעניין באותם פחות מחמישים ההרוגים בג'נין שמצאו מותם בתוך מתחם רווי מטענים וחגורות נפץ שיועדו למסעדות והאוטובוסים אצלנו, ונשארו מכורח הנסיבות שם, שממשיך לגבות מחיר דמים גם לאחר שוך האש כשצוותים עוסקים בפינוי ההריסות: רופא שבא לסייע כאן, וילד פלשתיני שם. ואם באפגניסטן אסור היה קודם לנשים להסתובב ללא רעלות, ועכשיו מותר, אין זה נותן לאמריקאים אפילו שמינית נקודת זכות. האמריקאים הגיעו לשם ברדפם אחר בן לאדן שפוצץ להם את בנייני התאומים והטאליבן – המשטר בו מצאו חסות. הרעלות לא עניינו אותם. לו המשטר נותן החסות לטאליבן היה משטר שמרשה לנשים להסתובב ללא רעלות, ואויביו היו חסידי הרעלות, היו האמריקאים לוקחים להם כבני ברית את האחרונים. הרי הם כבר הוכיחו שאין להם שום בעיה לכרות ברית עם הרודנים הכי עריצים (בדרום אמריקה, למשל), כשהדבר משרת את האינטרסים שלהם, ואפילו סופר שגופי הביטחון שלהם ידעו ללמד את אותם רודנים איך לרדוף ולענות את מתנגדיהם הפוליטיים. וגם עניין החד פעמיות לא נותן להם שום נקודת זכות. תאר לעצמך שהיינו יכולים "לשכנע" את הפלשתינים לקבל את תכניות ברק ומתווה קלינטון אחרי הרג "חד פעמי" של אלפי פלשתינים, ואחר כך היה שורר "מזרח תיכון חדש". האם הייתה לפעולה כזאת הצדקה בעיניך ? |
 |
 |
 |
| חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
| מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
 RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש
|
© כל הזכויות שמורות |