בתשובה לאסתי, 22/04/02 16:06
 |
|
 |
||
|
||||
 |
יכול מאוד להיות מה שסאראמאגו מנסה לטעון ואולי גם הוא לא בהצלחה מרובה שה''שואה'' איננה הצדקה לגרימת סבל נוספת (במידה מופחתת כמובן) נקודה שניה היא שאסור להשוות בין סבל לסבל ואסור לנהל חשבונאות אין סופית של גויות כמו שמנהלים כאן בשבועות האחרונים.שני הצדדים. אם רוצים כמובן לצאת ממעגל אינסופי של נקמות דם. |
 |
 |
 |
|
|
|
||
|
||||
|
מי בכלל טוען שהשואה היא הצדקה לגרימת סבל נוספת? השואה היא סיבה מרכזית להקמת מדינת ישראל, זה הכול. ובקשר למלה "נאקבה"? (לא כי מבחינתי המלה הזאת הופיעה לה פתאום רק בשנים האחרונות, ולא שמעתי אותה קודם.) |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
והקמת מדינת ישראל היא הסיבה לטרגדיה הפלסטנאית והינה אנחנו סובבים במעגל קסמים.של סבל שגורם אוביקטבית סבל אחר. ואני מצטרף לשאלה על הנאקבה? ואני לא כול כך בטוח שהשואה היא הסיבה המרכזית להקמתה של מדינת ישראל אבל זה כבר סיפור אחר. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
להגיד שהשואה היא הסיבה להקמת המדינה, ושהקמת המדינה היא הסיבה לנאקבה /= השואה מצדיקה את הנאקבה! ואני גם לא שמעתי מעודי מישהו שטוען כך. חוץ מאנשים כמו סאראמגו, שטוענים שזה מה שהישראלים טוענים. והשאלה שלי לגבי המלה נאקבה היא בהמשך למה שרווה כתבה כאן- אני חושבת שאומנם הפליטים הפלסטינים סובלים מאז 48, אבל לא שמעתי שקוראים לזה בשם המסויים הזה, ולדעתי הוא נוצר בדיוק כדי להוות משקל נגד לשואה. כלומר, מי שיוצר פה משוואות זה הם. (כאמור, לדעתי, ועל פניו, ועד שיתברר אחרת). השואה לא היתה התחלת הסיפור, אבל היא היוותה זרז רציני. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
ואין למשואה שלהם כול תוקף אז גם התוקף של הסבל שהם נושאים הוא בעיתי ומניפולטיבי (ההסקה שלי). בקול העיר הירושלמי קראתי לפני שבועות מספר כתבה של סמי ברדוגו (נדמה לי) שהעלה טענה נושנה שלו , שיד ושם הוא הכור האטומי האמיתי של מדינת ישראל. אנחנו לא עושים הקש פשוט כמו הפלסטינאים אבל משתמשים בפחד הקמאי של השואה ובקרינה הגרעינית שלה כצידוק על . כמה טענות מוכרות: "נסיגה לגבולות 67 תחזיר את גבולות אושויץ ותהוה סכנה קיומית למדינת ישראל" "כניעה לטרור ונסיגה חד צדדית תאפשר לפלסטינאים לבנות בסיס שיחתור תחת הקיום של מדינת ישראל" אפקט ההשמדה הוא נוכח נפקד בשיח על הסיכסוך הישראלי פלסטיני. במדינה שהיא מעצמה גרעינית מכל בחינה. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
A rolling stone gathers no moss. ובכל זאת, מדוע אתה משתמש בכל מיני טיעונים פסיכולוגיסטיים, כדי להראות לכאורה מדוע הפחד של יהודים מהשמדה הוא לא אמיתי? האם אין הגיון בלדאוג, שמה הרוב הערבי המקיף את מדינת ישראל, הנשלט על ידי עריצים המשתמשים בתעמולה אנטישמית בכדי להפנות את זעם העם למחוזות אחרים, באמת יממש זעם זה בצר למדינת ישראל, ויחריבה? האם אין דוגמאות רבות ברחבי העולם לרצחי עם? האם הייתה השואה, או ההייתה אך חלום? איך אדם שפוי יכול להיות פחות ממודאג, מול ההפגנות הדתיות ולא-דתיות שקוראות להרס מדינתנו, אפילו במחוזות רחוקים כגון אירן, ומרוקו, שלכאורה אין להם שום קשר או מחלוקת עימנו?נראה לי, למשל, שאתה דומה לדמות Twoflower בספרו של טרי פרטצ'ט, The Colour of Magic. אתה בטוח שהכל יסתדר אם רק אנשים ישבו אחד עם השני וידברו מעל כוס בירה. מעניין מאד, שאין סימוכין לדברים אלה במציאות. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
בירה לא תעזור ויסקי כבר ניסו פה והתקוה אולי טמונה בעארק והמציאות היא תמיד דו-פרצופית |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
במחשבה שניה סראמאגו מנסה ליצור סמטריה בין הסבל הפלסטינאי לבין הסבל היהודי תוך הטענה שאין משמעות למדרגות ולעוצמות הסבל.ושלסבל יש קיום אוביקטבי שבו יש להלחם. האוזן הישראלית מיד נאטמת בטענה שאין ולא יכולה להיות השוואה מכיון שיש משמעות אוטומטית לשואה (שאין עליה כפרה) ומיד בונה סולמות של רוע (מדרגות של רוע נדמה לי שהמושג הוא של עמוס עוז) שבהם היא ממקמת את עצמם במקום גבוה. תוך שהיא מנפנפת בצידוק האולטימטבי של השואה. ואני מנסה לטעון אולי שצריך להניח בצד את שני המערכות זו הישראלית-יהודית וזו הפלסטינאית ולהכיר באחת וגם בשניה.במקביל. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אבל למה הוא מנסה ליצור סימטריה אם סבל הוא סבל, ולא חשוב מה מדרגתו, צריך פשוט לפתור אותו? מי התחיל במדידות המשונות האלה של סבל מול סזבל? למה חשוב לערפאת להשוות את הנאקבה לשואה? |
|
|
|
| חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
| מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
 RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש
|
© כל הזכויות שמורות |