בתשובה להפונז, 19/11/15 9:55
 |
|
 |
||
|
||||
 |
הטענה שלך שיש הבדל בין מניות לאופציות היא נכונה. ההבדל הוא מהותי: אמנם כולם הסדרים פיננסים אבל אלו הסדרים מסוגים שונים לחלוטין בעיקר משפטית אבל גם בחיי היום יום. השקל הוא מטבע, המניה היא חלק קטן בבעלות על חברה, והנגזרות הן הסכמים בין קונה ומוכר. השקל הוא הסדר אחיד שקבעה המדינה כהילך חוקי. ביטויים של אותו השקל הם כל מה שאישרה המדינה- מטבעות, שטרות, וביטים בזכרון מחשב הבנק. המניה היא הסדר אחיד בעל נפקות עולמית שאישררה המדינה. הנגזרת היא בסך הכל הסכם ביני לבינך. הנגזרת נוצרת מתוך ההסכם בינינו. השקל או המניה לא נוצרים בהסכם ביני לבין הבנק, למשל. כאשר אתה קונה אופציה ומישהו מוכר לך אותה - הופ, נוצרה אופציה יש מאין. כאשר אתה קונה מניה, או כל נייר ערך אחר, אתה קונה אחת מתוך כמות ידועה שהונפקה. אם יש לך דולרים וחוזה פורוורד לעוד שנה לרכוש שקלים תמורתם אז אין לך שקלים, לא דה יורה ולא דה פקטו, אבל תיק ההשקעות שלך יתנהג בדיוק כאילו הוא מורכב כולו משקלים. זה שקול פיננסית לכך שיש לך שקלים, אבל רק פיננסית. כנ"ל אם אתה מחזיק בתעודת סל שמחזיקה בחוזים סינטתיים על מדד המעו"ף, לעומת החזקה שלך בקרן נאמנות שמחזיקה ב 25 מניות המעו"ף על פי חלקן היחסי במדד- מבחינות חוקיות שונות אתה מחזיק בדברים שונים לגמרי. אבל מבחינה פיננסית הן שקולות לחלוטין. מה זה מבחינה פיננסית? מבחינת התוצאות הכספיות בתיק ההשקעות שלך. ישנם מקרים שישנם הבדלים במיסוי בין מכשירים שקולים מבחינה פיננסית, ואז שיקולי המס מכריעים, אבל המדינה משתדלת לעדכן את תקנות המס כדי שלא יהיו פערי מיסוי כאלה. |
 |
 |
 |
|
|
|
||
|
||||
|
נראה לי שאנחנו מתקרבים להסכמה. אז ברוח טובה זו נסיים באנקדוטת טריוויה - מי מזהה את הרפרנס בכותרת? |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
בצעירותי העשוקה ידעתי בעל פה את זה, ואפילו הקראתי אותו באירוע לכבוד צאת "מבעד למראה" בתרגום ליטוין. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
נהדר! נראה לי שזכית בפרס היאמארווך הגיק. אלא אם יבוא כאן מישהו ויקריא את זה בקלינגונית. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אפשר עוד לערער? אני יכול גם היום לדקלם את שני התרגומים לעברית, את המקור האנגלי, ואת התרגום הנפלא (חוץ מהבית הראשון-אחרון) ליידיש. (תרגמתי איזה ספר שנכללים בו התרגומים לצרפתית ולגרמנית, אבל לא טרחתי לשנן כי הם כושלים.) |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אכן, יש פה תחרות ראויה! מאחר ואני מניח שקודמך יודע בעל פה את היידיש ובטח לפחות תרגום אחד בעברית, ויש סבירות גבוהה שגם את האנגלית (כי היידיש די קרוב אליו), התחרות נראית לי צמודה מדי בשביל להכריע. מבחינתי שניכם יכולים לקבל אַ גאָלד מעדאַל. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
ירדן מנצח, כמובן. כנרמז בתגובתי לעיל, את התרגום ליידיש כבר שכחתי, למעט הבית הראשון. בעברית אני שוטף אצל אמיר אבל קצת מגעגע אצל ליטוין. את האנגלית זוכר יופי, ואפילו הצלחתי להנחיל אותה לדור הצעיר. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
מצד שני, אולי אני מחרים בסנוביות את התחרות. כי, וכאן אני פותח אולי דיון משמעותי, אני לא חושב שג'אברווקי הוא כזו יצירה משובחת. הרעיון שבבסיסה חשוב וגם מתבקש, ואילו לואיס קרול לא היה מממש אותו ראשון אז מישהו אחר היה עושה זאת במוקדם או במאוחר. בהחלט כבוד לקרול על כך שהוא עשה זאת במוקדם, אבל הביצוע שלו חורק בכמה הבטים. אם כבר, אני אוהב הרבה יותר את I sent a message to the fish. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
בקיצור, אתה מתמודד גם על פרס ה#גיקים מתנשאים וסנוביים? נראה לי שאתה במקום מצוין, גם לזכות בפרס וגם לסרב לקבל אותו בגלל פחיתות הכבוד. לגבי ההודעה לדג - זה לא נראה בכלל אותה סוגה כמו הפטעוני, לפחות לטעמי. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לא התכוונתי לומר שזו אותה סוגה. רק רציתי להפגין הערצה לקרול למרות הביקורת על גבריקא. (ובמקרה, שני השירים מופיעים בסמוך, ומפי אותה דמות.) אם כי אם כבר טענת את זה, לדעתי יש דמיון סוגתי לא קטן בין שני השירים. שניהם שוברים ללא הרף את ציפיות הקורא/מאזין, באופן שממש מתסכל בקריאה-שתיים ראשונות, והם חותרים לענג ולהצחיק באמצעות התסכול הזה. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אולי מטא דמיון סוגתי. קצת קשה להתווכח עם זה, המשפט האחרון שלך נכון גם לספרי אליס השלמים כשלעצמם. | |
|
|
| חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
| מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
 RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש
|
© כל הזכויות שמורות |