בתשובה לאריק, 19/11/15 13:51
 |
|
 |
||
|
||||
 |
כמובן שההשוואה איננה להכשרה של רופא - שום דבר ממה שאמרתי לא רמז ולו כזית על החלפת רופאים קונוונציונלים ברופאי פלסבו, אני מבקש לא לאשקש - אלא להכשרה של מטפל אלטרנטיבי ממוצע. |  |
 |
 |
|
|
|
||
|
||||
|
למה לא? אם הייתה דרך כלכלית לעשות את זה זה היה מאוד כדאי לכולם. ראה הדיאלוג מהתגובה שלי לשכ"ג לרופאים היה נחסך כאב הראש של הפציינטים שרק מחפשים קצת תשומת לב, והיו יכולים לפנות הרבה יותר תשומת לב למקרים האמיתיים. לקופות החולים זה היה זול יותר גם בשכר וגם בתקציב תרופות. החולים הלא כל כך מדומים היו מקבלים את תשומת הלב והפלסיבו ומרגישים הרבה יותר טוב. כולם מרוויחים. נניח שהמרפאים היו מעבירים לרופאים האמיתיים רק שליש מהמקרים שהם רואים 1- לכל רופא היה זמן כפול להקדיש לפציינטים הרציניים ועדיין הייתי יכול להעביר שליש מהרופאים מסניפי קופ"ח למקומות שכל כך מתלוננים על מחסור. 1 לפי הסיפורים של חבר רופא שנתן את חלקו בסניפי קופ"ח זה עוד פחות. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
1 כלומר יותר משני שליש מאלה הגיעו לרופא החבר שלך בקופ"ח היו זקוקים רק לקצת תשומת לב? זה מאד מפתיע אותי, ביחוד לנוכח העובדה שהדבר האחרון שאפשר לקבל בקופ"ח הוא תשומת לב (בדומה לכך שהמוסד עם הכמות הקטנה ביותר של אמפטיה בו נתקלתי מימי הוא בית חולים. אבל עלי להודות שאין לי הכרות קרובה עם אגף הנידונים למוות בסאן-קוונטין כך שאולי יש תחרות על התואר). | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
בדיוק כך! הוא היה רופא ילדים בסניף הקופה בעיר באזור המרכז עם סוציו אקונומי לא מי יודע מה. המשפחות שהגיעו אליו דרשו אנטיביוטיקה, וכשהיה מנסה להסביר שלילד יש וירוס ואנטיביוטיקה לא תעזור הם חשבו שהוא מנסה לעבוד עליהם כדי לחסוך לקופה כסף. הדיאלוג הכי מצחיק/עצוב שהוא סיפר: "לא צריך אנטיביוטיקה, לילד שלכם יש וירוס" "כן צריך, זה וירוס ויראלי!" |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
האם אתה סומך על מרפא ילדים שידע להבדיל באמינות מספיק גדולה בין חידק לוירוס? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
עוד לא שמעתי על הצטננות חיידקית. מתוך ויקיפדיה: "הצטננות היא המחלה האנושית הנפוצה ביותר. בממוצע, שיעור ההידבקות של מבוגרים עומד על 2-4 הידבקויות בשנה, ובקרב הילדים בגיל בית-הספר אף עד 12 פעמים בשנה. ישנן אוכלוסיות בהן שלוש הידבקויות ומעלה בשנה הן מקרה שכיח. ילדים ומטפליהם חשופים יותר למחלה, כנראה בעקבות הדוחק האנושי הרב בבתי-הספר ויעילות ההדבקה בתוך המשפחה." |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
נכון. אבל יש מחלות אחרות עם סימפטומים דומים. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
תשומת לב רצינית עולה כסף: הפציינטים לא מחפשים קצת תשומת לב (את זה הם מקבלים כבר היום) אלא הרבה תשומת לב. כלומר: יותר זמן של מקצוען בתחום הרפואה (וזמן עבודה של המרפאה - שכר דירה). מעבר לכך, מה יכול הרופה המדומה לעשות מלבד הפניה לרופא? הוא הרי לא יכול אפילו לרשום כדורים (הפלסבו הידוע) וצריך אישור של הרופא לשם כך. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
צריך לאפשר למרפא מוסמך לרשום פלסבו מכל הסוגים. אם מסדירים את המקצוע בחוק אז אין בעיה. אני חושב שאפשר לשדרג אחים ואחיות מוסמכים למרפאים בקורס לא ארוך. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
ואז אפשר להבדיל בקלות בין תרופת דמה לתרופה אמתית: תרופה אמתית היא מה שרושם הרופא. האמת היא שיש מקום שבו פועל המודל הזה: חובשים בצבא. הם לא מורידים בהרבה את העומס מעל הרופאים. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
ולא רק זאת, הם גם מעלים את העומס על החיילים עצמם. אני זוכר את התרופה הנפוצה שלהם מהטירונות - ההכרזה הגורפת ''תמשיך כמו פנתר'', שהצליחה לגרום לכמות נאה של שברי הליכה בדרגת חומרה הולכת וגוברת. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
נכון, תרופה אמיתית זה מה שרושם הרופא, אבל ממילא אם קיבלת אוזן קשבת וכדורים קיבלת את מה שבאת בשבילו. אם לא - כנראה אתה כן צריך רופא. אני מנחש שחיילים בצבא ממלאים ט102 מסיבות אחרות מאשר כדי לקבל אוזן קשבת, ויעידו שברי ההליכה בגדוד של הפונז. |
|
|
|
| חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
| מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
 RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש
|
© כל הזכויות שמורות |