בתשובה לרון בן-יעקב, 17/11/15 19:11
 |
|
 |
||
|
||||
 |
איזו שמחה לאיד? אפילו ברוטר (שאני בדרך כלל נמנע מלבקר שם, אבל בליל שבת בהעדר מידע עדכני הצצתי שם) כמעט שלא נתקלתי בביטויי שמחה לאידם של הצרפתים או של הרוסים. אני באופן אישי לא מזדהה עם צרפת או עם הצרפתים ומעדיף לגור בהרבה מקומות על פני פריז. תחושותי האישיות לגבי הטרגדיה של הרוסים בסיני היו דומות לתחושותי לגבי הטרגדיה בפריז. |
 |
 |
 |
|
|
|
||
|
||||
|
לא אתה כמובן, מגיבים אחרים באתר זה (וגם ריפרתי על כתבה בהארץ שסיפרה על תגובות רבות כאלו בחוגי הימין). | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לא אתה כמובן. מישהו אמר Liberté, égalité, fraternité ופוף פיאף- נוצרה עובדה. הוכח הקשר הרעיוני והערכי העמוק בין צרפת לישראל. וואלה. הקולוניאליזם. הכיבוש באלג'יריה. הושטת המפתחות לנאצים. ההתרפסות בפני האסלאם. האומנות הדגולה שעוסקת בי כאן ועכשיו. המטבח המוקפד. הצבא השכיר שנלחם מסביב לעולם. תעשיית הרכב המפוארת. הפינוק והאריסטוקרטיה. הכדורגל, המוסיקה ובמיוחד החופש לחבוש כאפיה ורעלה בכל מקום. ווי וווי. מדובר בתרבויות תאומות, כמעט זהות ומאוד קרובות. נורא קרובות. |
|
|
|
| חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
| מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
 RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש
|
© כל הזכויות שמורות |