|
||||
|
||||
מה המטרה המדינית של ה-11 בספטמבר? |
|
||||
|
||||
שמע, הנקודה הזאת עד היום לא נהירה לי עד הסוף, אבל כנראה המטרה כאן, בשלב הראשון שלה, לא היתה ריאל-פוליטית אלא תעמולתית-פסיכולוגית: להיות זה שמעניש/משפיל את ארה"ב/המערב, כדי בסופו של דבר להקים חליפות איסלמית. או לפחות כדי להיחשב לגורם מס' 1 בעולם האיסלמי. כלומר- הפגיעה היא במקום אחד, כדי להשיג משהו במקום אחר. אך ליתר ביטחון, אולי ההגדרה צ"ל: ... להשגת מטרה מדינית/אחרת, ישירה או עקיפה. |
|
||||
|
||||
לאור הקסם הפריזאי 1 אני חייב להמשיך את הכיוון המסתמן בשאלה ולחדד שלא רק שאין חובה שלטרור תהייה מטרה מדינית אלא נראה שבעשורים האחרונים הקשר קלוש מתמיד והנקמה תופסת מקום של כבוד במערך הסיבות לקיומו. במקרה שלפנינו לאור "הודעת האחריות" (מצאו כינוי) גל הטרור האירופאי יביא כוחות מערביים לאדמת סוריה שיכסחו לדאע"ש 2 את הצורה. כל הדאע"ש 3 הזה זה לוחמים דמיקולו על אלפיים טנדרים שאפשר לחסל תוך שבוע אם באמת רוצים. מכאן סוף סוף אפשר להפליג לעבר הקונספירציות שחביבות על הנמר (כנדרש ומצופה מקוצוני ימני) אבל זה לא המקום ולא הזמן וחבל. 1 קסם, אבל לא הפתעה. התקשורת הממסדית השמאלנית ששבויה בפוליטיקלי קורבט מסקרת את האירוע מבלי להשתמש בשורשים או במילים מפורשות כמו טרוריסטים, ערבים, מוסלמים, ג'יהאד כשאר בני האנוש שמזדקקים לשיחה קונקרטית. לא דיברתי על הישראלית כי ערד ניר וחבריו גורמים לי לבחילה. 2 כי ככה הדברים עובדים. לשלטון בצרפת אין אפשרות להתגונן מפני אחוז הג'יהאדיסטים בקרב המליונים שבשטחה ולכן היא תצא לשטחי פלסתינה הצפוניים. 3 לפי מקורבים בכירים. |
|
||||
|
||||
1 לטובת מי שבמקרה לא קורא "הארץ", הנה ידיעה לדוגמה מ"הארץ": „טרור בפריז: המלחמה בסוריה פלשה במלואה לאירופה פרשנות | אם הפיגועים הונחו ע"י דאעש, הדבר יצביע על שינוי באסטרטגיית הארגון ועל הסטת המוקד מביצור שליטתו בסוריה ובעיראק אל עבר תקיפות נקמה נגד המדינות שמפציצות אותו״ טרור, מוסלמים, ערבים(?) (סוריה), ג'יהאד(?) (דאע"ש). |
|
||||
|
||||
הסברתי שאני לא קורא הארץ ולא התייחסתי לישראלית- אבל! אתמול גם לאחר לקיחת האחריות הצצתי בראשית של האתר 1 האנטישמי. מה ראיתי? סימן שאלה בכותרת. הליברליזם שאוסר על עיתונאים לכתוב ערבים, מוסלמים כולל קרי מאור הנאורים זיהה את הדבר כפאשיסטי הביא למאות הרוגים בישראל ובקרוב באירופה. את הציבור אפשר לטמטם בקלות אבל עד גבול מסויים. כמו שהימנים הקוצוניים אוהבים להגיד- אמרנו לכם. 1 לא קורא את העיתון שמגיע לביתי ולעיתים רחוקות מטעמים ציוניים לומד את האוייב. כן, לפעמים אני שמוק. |
חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
RSS מאמרים | כתבו למערכת | אודות האתר | טרם התעדכנת | ארכיון | חיפוש | עזרה | תנאי שימוש | © כל הזכויות שמורות |