בתשובה לרודי וגנר, 29/10/15 22:34
 |
|
 |
||
|
||||
 |
"כל חוקרי השואה"? הסתובבה פה תגובה מושקעת באנגלית (שאני לא מוצא אותה עכשיו), שמסכמת בקצרה דעות שונות של חוקרים שונים, שטוענים לתאריכים שונים בהם התקבלה ההחלטה, החל מיוני 1941 (חצי שנה לפני ועידת ואנזה) וכלה ביוני 1942 (חצי שנה אחרי הועידה). אז כשאתה כותב "כל חוקרי השואה מסכימים" אתה הוא זה שטועה ומטעה, אדון נכבד. לומר שועידת ואנזה "עסקה רק בעניינים בירוקרטים ובהיקף הביצוע" זה כמו לומר שתכנית אפולו "עסקה רק בהיבטים הטכניים ובמרחק מכן השילוח" |
 |
 |
 |
|
|
|
||
|
||||
|
קראתי את התגובה המושקעת לעומק, למדתי ממנה כמה דברים, ואני מבקש לסייג במקצת את התגובה הקודמת שלי, או למעשה להוריד ממנה שלוש מלים. אמנם נכון שיש גישות שגורסות שההחלטה נפלה מאוחר יותר מקיץ 1941 (ויש גם גישות שגורסות שלא היתה כלל החלטה אחת), הרי שעדיין נכון לומר ש"כל חוקרי השואה מסכימים שההחלטה על הפתרון הסופי לא נפלה בוואנזה", וזאת בניגוד מוחלט לטענה הנחרצת שלך, שהיתה:""הפתרון הסופי" - התוכנית להשמדת העם היהודי בשטחי הכיבוש של גרמניה הנאצית, התקבלה בוועידה שהתקיימה ב-20 בינואר 1942 ב"וילה ואנזה" בברלין ("ועידת ואנזה")." בכל הטקסט הארוך של קרשו, בין כל החוקרים, אין ולו אחד שטוען שההחלטה התקבל בוועידת ואנזה 1. הסביה לקונצנזוס הזה היא העובדה הידועה שבווילה ואנזה לא נכח ולו בכיר נאצי אחר שהיתה לו את הסמכות להחליט החלטה כזו - לא היטלר, לא גרינג, לא הימלר ולא גבלס. ואם קוראים את פרוטוקול הוועידה (מה שאני עשיתי מספר פעמים) אפשר לראות שהוועידה עסקה בעיקר ב"היקף הביצוע" (למעשה בשאלה 'מי הוא יהודי לצורך הפתרון הסופי') ובסדר הפעולות (אלו יהודים יישלחו קודם). בשום נקודה בוועידה לא נידונו חלופות או הועלו אפשרויות אחרות לגבי 'מה עושים עם היהודים'. לא הבנתי את ההשוואה שלך לתוכנית אפולו, אבל לטעון שההחלטה על הפתרון הסופי נפלה בישיבת ואנזה זה דומה לטענה שההחלטה להנחית אדם על הירח התקבלה בישיבה בנאס"א שלא היו נוכחים בה הנשיא, שר ההגנה, הרמטכ"ל או שר המדע האמריקני. 1 יש אחד (בלבד) שגורס כי ההחלטה נפלה בערך באותו זמן או קצת מוקדם יותר. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
וכמי שקרא את סיפרו של הילברג וגם את ספריו של בראונינג-יש לי אותם בבית-ועידת ואנזה היא אירוע שמחזק את התפיסה הפונקציונליסטית. על פי פרוטוקול ואנזה, היה ברור לפחות לנוכחים שם, כולל מי שניהל את הישיבה, ריינהרד היידריך, שאת היהודים באירופה משמידים. הנוכחים קיבלו דיווחים על התנהלות מבצעי האיינזצגרופן. הגיטאות בפולין הוקמו במהלך 1940 והם היו השלב הראשון שהוביל להשמדה. את תכנית מדגסקר הכין מישהו במשרד החוץ הגרמני, כמובן לפני ועידת ואנזה, והכאילו אישור של היטלר אינו מוכיח שום דבר. לכל היותר על ערמומיות פוליטית ונסיון להסוות את התכניות האמיתיות. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
ההשוואה לתכנית אפולו באה להדגים שאין פתרון שלם בלי כל הפרטים הטכניים. כל מי שהיה בישיבות הנהלה כלשהן מכיר את התהליך - בתחילה מכנסים את הטכנולוגים והבירוקרטים לדון בכל הפרטים הטכניים והאדמיניסטרטיביים של התכנית, לאחר שהכל מסוכם, גוזרים מכך לוח זמנים ותקציב, ומעלים את התכנית לאישור בהנהלה הבכירה. אני מניח שבמקרה של הדיקטטורה הנאצית לא היתה ישיבת הנהלה מסודרת אלא התכנית, לוח הזמנים והתקציב (ומכאן גם המשמעות לגבי ההשפעה על המלחמה) הוצגו לפיהרר והוא אישר אותם במנוד ראש או בהינף יד. | |
|
|
| חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
| מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
 RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש
|
© כל הזכויות שמורות |