|
||||
|
||||
הבדל משפטי אני מבין אבל על איזה הבדל מוסרי יש בין שני המצבים שתיארת? |
|
||||
|
||||
בוא נתחיל מהשאלה למה יש הבדל משפטי. ההבדל הוא שזה שהיה עושה אילו, אולי כשהיה הדבר בידיו והיה צריך ממש ללחוץ על ההדק, היה מתחרט. כך שיש מקום לתת לו להנות מהספק. אולי צריך לדייק יותר. אם אנחנו יודעים בודאות מושלמת שהיא עושה את הפשע אילו היה הדבר בידיו, אז אני מניח שזה שקול מוסרית לעשה את הפשע. אבל לעולם אין לנו ודאות מוחלטת מה יחליט אדם בנסיבות דמיוניות, אנחנו יודעים (לכל היותר) רק מה החליט בנסיבות שהיו בפועל. האי-ודאות הזו קשורה קשר הדוק להנחת הרצון החופשי, וקשורה בטבורה לכל מה שאנחנו חושבים על מוסר. |
|
||||
|
||||
קל למצוא דוגמאות מעשיות. קח למשל את מקרה האחים איתן ויהוידע קהלני. לשב"כ נודע שהם מבקשים לרצוח ערבים. הוציאו להם את נוקר הנשק מבלי שידעו, וכשניסו לירות תפסו אותם "על חם". (זהו כמובן אחד המקורות ל"תיאורית הפרובוקציה" בעניין עמיר: הוא רצה להרוג את רבין, החליפו את כדוריו לכדורי סרק, והוא החליף שוב). |
|
||||
|
||||
האמת היא שמעולם לא הבנתי מה אמורים היו מפיציה של תאוריה כזו להרוויח. היא אמנם מוציאה את השב''כ כעוד יותר מטומטם ממה שהיה, אבל היא משאירה את העובדה בעינה - יגאל עמיר רצח את רבין בגלל האידאולוגיה הימנית שלו. |
|
||||
|
||||
הכוונה כמובן היא לצייר את השב"כ, ואת ראש הממשלה הממונה עליו, כרשעים ולא כטיפשים. לאמור, הסיתו את עמיר. אינני יודע אם הטענה בנוגע לכדורי הסרק נכונה, אבל בעניין עמיר כמעט אין לי ספק: הוא בנזונה קר רוח שלא הושפע מאחרים, לא רבנים ולא פרחי שב"כ. |
|
||||
|
||||
יותר מזה,זה קשקוש אחד גדול שתועמלני השמאל ''הלבישו'' על הימין ע''מ לזכות בנקודות בבחירות. אני מזמין את אחד מהכותבים הנכבדים פה לערוך מחקר מעמיק ולשלוף את ''הרבנים המסיתים'' ומה הם אמרו. |
|
||||
|
||||
רגע, הרי יש כאן דברים שונים: האחד הוא שאלת הכדורים, השני הוא שאלת ההסתה. סיפור החלפת הכדורים יכול לעמוד (או ליפול, כמובן) בלי תלות בשאלת ההסתה - בדיוק כפי שהאחים קהלני פעלו בלי שהשב"כ יצטרך להסית אותם. אז שוב - מה יש להרוויח ממנו? ולגבי מה שקרה במציאות - אני מסכים אתך לגבי אופיו של הטיפוס, ומעבר לכך הרי מה שמגוחך בכל תאוריות הקונספירציה הוא שעמיר עצמו לא טרח מעולם לתמוך בהן. הוא מעולם לא האשים את השב"כ או מישהו אחר בהסתתו. |
|
||||
|
||||
סיפור החלפת הכדורים יכול לעמוד בלי תלות בהסתה, אבל סיפור ההסתה אינו יכול לעמוד בלי סיפור החלפת כדורים, אלא אם נגררים למחוזות המופלגים באמת של תיאורית הקונספירציה המורחבת. |
|
||||
|
||||
יפה. אני רואה שהם הורשעו ב"כוונה לרצוח" (ועוד כמה סעיפים). עכשיו, אילו לא היו מוציאים את הנוקר, לא בטוח שהיה מתבצע רצח; יכול להיות שהקורבן היה רק נפצע. ועכשיו, שתי שאלות. 1."ניסיון לרצח" הוא עבירה ידועה ונפוצה למדי, "כוונה לרצוח" פחות מוכר. מה ההבחנה, ומה יותר חמור? 2. ושאלה נדושה, אבל אפשר להזכיר אותה כאן ומי שרוצה שידוש בה שוב: במקרה ירי שמעל לכל ספק סביר נועד להרוג, אבל הסתיים בפציעה, איך אפשר להצדיק ששופטים את היורה יותר לקולא מאשר אילו היה הורג? |
|
||||
|
||||
שכ''ג חרררימפפף לי את השאלה השנייה. |
|
||||
|
||||
1. אני חושב שהם הורשעו בניסיון לרצח, ו"כוונה לרצוח" מפנה לאחד מסוגי הרצח המוכרים בחוק. אחרים הם למשל הריגה בזמן פשע אחר, שנחשבת גם היא לרצח, או בזמן הימלטות מזירת הפשע. 2. כי נקמה, כמה שננסה להסתיר בליפסטיק. דרך אגב, נדמה לי שקראתי פה שרצח היא כמעט העבירה היחידה שהעונש הקבוע עליה בחוק חמור מהעונש על ניסיון לעשות. לכל האחרות העונש זהה. (חפש תגובה של פופק אודות שידול לניסיון העלבת עובד ציבור) |
|
||||
|
||||
הם הואשמו ב''קשירת קשר לרצח, נשיאת נשק שלא כדין ונסיון לרצח'' |
|
||||
|
||||
זה לא מדוייק. הטענה לגבי האחים איתן ויהוידע קהלני אינה ש"לשב"כ נודע שהם מבקשים לרצוח ערבים והוציאו להם את נוקר הנשק מבלי שידעו", שזו מתודה לגיטימית, אלא שהם הוסתו לכך ע"י סוכן מדיח (=פרובוקטור) מטעם השב"כ - שזה כבר "מודוס אופרנדי" בעייתי. המשך הטענה הוא שאותו מודוס אופרנדי שימש גם ברצח רבין, והשאלה היא האם אבישי רביב שימש רק כמודיע או גם כסוכן מדיח. |
|
||||
|
||||
העובדה היא ''לשב''כ נודע שהם מבקשים לרצוח ערבים וכו'''. הטענה היא ''הם הוסתו'', וזה חלק מתיאורית הפרובוקציה, שאינה בלתי אפשרית אך לא הוכחה. |
|
||||
|
||||
זה שוב לא מדוייק. סוכן השב''כ הוא זה שסיפק לאחים קהלני את הנשק (שני רובים תקולים) ואת הרכב (עם אמצעי עיקוב) איתם ניסו לבצע את הרצח מלכתחילה. (בניגוד לאחים עמיר, לאחים קהלני לא היה רשיון לנשק). יתר על כן, הקורבן הערבי תבע את השב''כ (על הנזק הנפשי) וזכה. |
|
||||
|
||||
יש לך הוכחה לזה? יחזק במידת מה את תיאורית הפרובוקציה |
|
||||
|
||||
ב-1995, אחת הדודות של אמא שלי נהגה לומר "צריך להרוג את רבין. אני מוכנה לעשות את זה, מה הם כבר יעשו לזקנה בת שמונים?". אתה חושב שמישהו יכול לטעון ברצינות שאין הבדל מוסרי בין הדודה של אמא שלי לבין יגאל עמיר? |
|
||||
|
||||
אבל אתה מצביע על הבדל אחר, בין מי שרק אומר שהוא יעשה משהו לבין מי שבאמת מתכוון לעשות זאת. לא הרבה אנשים חושבים שיש להתייחס לכל "אני אהרוג אותך" שנצרח על הכביש, למשל, כאל איום ברצח. גם במקרים רציניים יותר, לדעתי ההבדל המוסרי בין כוונה לבצע פשע לבין ביצוע פשע הוא רק זה: "כוונה" תמיד ניתנת לשינוי ברגע האחרון, כך שמידת מה של ספק עומדת לזכות הנאשם. לעומת זאת קשה יותר למצוא הבדל מוסרי (ועכשיו אני חושב שגם פרקטי) בין מי שניסה לרצוח ונכשל לבין מי שניסה והצליח. האם הנקמה היא האלמנט היחיד שמבדיל בין שני המקרים האלה? (אגב, אני שמעתי איזו מטרוניתא אומרת "צריך לתקוע לו כדור בראש" כמה ימים לפני רצח רבין ועד היום אני כועס על עצמי שלא אמרתי לה מה אני חושב עליה באותו מעמד). |
|
||||
|
||||
ואילו היית אומר לה, זה היה משנה משהו? |
|
||||
|
||||
זה היה משנה במשהו את ההרגשה שלי, אבל ברור שזאת חוכמה בדיעבד. |
חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
RSS מאמרים | כתבו למערכת | אודות האתר | טרם התעדכנת | ארכיון | חיפוש | עזרה | תנאי שימוש | © כל הזכויות שמורות |