|
||||
|
||||
1. היטלר והמופתי היו בקשר הרבה לפני הפגישה הרשמית בינהם (למעשה כבר בב33) 2. המדיניות הנאצית המוצהרת והמעשית עד 1938 היתה "לעזור" ליהודים לעלות לא"י (הסכמי ההעברה), כולל דרכים יצירתיות לעקוף את המגבלות הבריטיות. לאחר מכתבים נזעמים מצד המופתי, מדיניות זו התהפכה, לפי עדותו שלו בזכרונותיו: We combatted this enterprise by writing to Ribbentrop, Himmler, and Hitler, and, thereafter, the governments of Italy, Hungary, Rumania, Bulgaria, Turkey, and other countries. We succeeded in foiling this initiative, a circumstance that led the Jews to make terrible accusations against me, in which they held me accountable for the liquidation of four hundred thousand Jews who were unable to emigrate to Palestine in this period. They added that I should be tried as a war criminal in Nurenberg. 2. המופתי היה היחיד בצמרת הנאצית בעל נסיון מעשי ברצח עם (השתתף בטבח הארמנים כקצין בצבא העותמני)3. היטלר רצה להיפטר מהיהודים אך היה לו חשוב קודם כל לנצח במלחמה ורק אז להתפנות להשמדתם. מטרתו הראשונית של המופתי בפגישה (שגם הצליחה מבחינתו) היתה להראות להיטלר שהשמדת היהודים אינה רק שאיפה, אלא גם תעזור לו לנצח במלחמה, ע"י גיוס המוסלמים לצידו (כפי שגם עשה) |
|
||||
|
||||
2. לפי זכרונותיו של המופתי? יש עדויות אחרות לכך? 2. המופתי היה קצין זוטר בחיל התותחנים. הוא לא עשה שם יותר מדי ובאופן כללי התלונן שהטורקים לא נותנים לערבים לעשות כלום. לא ממש ברור אם הוא בכלל השתתף בטבח. הגרמנים בכלל לא היו צריכים את הנסיון שלו והסתדרו יפה מאוד בלעדיו. 3. המוסלמים בעירק פעלו נגד הבריטים עוד לפני הפגישה הזו. המוסלמים במצריים פעלו נגד הבריטים (לפחות חלקם) לפני ואחרי הפגישה הזו. היטלר לא טרח לפרסם את השמדת היהודים (לארץ היא הגיעה כשמועה, אבל היא הייתה ניתנת להכחשה). |
|
||||
|
||||
2. הפגישות הם לא חזות הכל. קשרי חברות אמיצים בתקופה שלפני עידן הסילון התבססו לא פעם על מכתבים. בנוסף, לדרישת שלום ומסרים דרך חברים היתה משמעות שונה מזו של הודעת וואטס אפ או ישיבת צוות שבועית. אני יודע, אני יודע, באין 1 הוכחות אפשר לטעון שהמופתי היה די ג'י במועדון להט"בי אבל לאור התמונה שעולה מעובדות וממצאים הוא היה בקשר רציף עם הקודקודים הנאצים והנסיונות לציירו כדמות שולית מרגיזים לי את איבר ההגיון. דמות שולית לא נפגשת עם קודקודים ולא מקבלת תקציב שערורייתי במשך שנים. יש תיעוד לכך שהמופתי דרש את מבוקשו בפני הקודקודים מספר פעמים ובאופן פומבי. בנוסף גם לפגישה אחת, "אחת לבד" יכולה להיות השפעה בלתי מוגבלת על הצדדים. אנשים שינו את החיים שלהם מפגישה אחת, לא לזלזל. במקרה הזה נראה שהפקפוק והדרישה להוכחה שהתקיימו מספר מפגשים איננה באה ללמד אלא נועדה למנוע לימוד. 1 מצטער שאפילו עכשיו בעיצומו של הגל אין לי הוכחה שיהודים מפחדים מערבים בארץ ישראל. |
חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
RSS מאמרים | כתבו למערכת | אודות האתר | טרם התעדכנת | ארכיון | חיפוש | עזרה | תנאי שימוש | © כל הזכויות שמורות |