 |
|
 |
||
|
||||
 |
בקריאת מאמרך דומה בעיני כאילו בדבריך בפתיחה לא חזית לאן יתגלגלו פסקאות הסיום; או לפחות, שכאשר סיימת לכתוב את חמש הפסקאות הראשונות ומצאת אותן קונצנזוסיאליות מדי, החלה המקלדת להתפרע לכיוונים בלתי צפויים. שהרי ברור, לפחות לחלק ניכר מהאוכלוסיה, שלא לדבר על מרבית קוראי "האייל" (אם לשפוט לפי התגובות שהם טורחים לכתוב) שפטריוטיזם אין משמעו ציות עיוור, או גזענות. אבל נראה בעיני שנכונותך לויתור קרוב ("המדינה עומדת לאבד אותי") מחלישה קצת את טענתך המקורית ("אני פטריוט"). יש איזו תמימות קדושה באיום לעזוב את הארץ לטובת מדינה צודקת יותר. אם אינני טועה, הודית במאמר אחר שאם תעזוב את הארץ זה יהיה רק משום שבמדינה אחרת תרגיש פחות אחריות לארועים. זאת כנות מפתיעה שחסרה במאמר הזה, שמעמיד פנים כאילו באמת יש בעולם איזה גן-עדן שבו השלטון אינו טועה אף פעם, החינוך אינו לאומני כלל, והגזענות היא שמועה רחוקה. אם אינך רוצה לראות עצמך יהודי, זאת זכותך. אבל הסיבה, הסיבה! יהודים עוולו לא-פעם; יותר פעמים עוולו להם. אבל גם אתאיסטים עוולו, והדוגמאות ידועות- האם יש לפיכך אלוהים? כמעט בשם כל השתייכות, לאום, דת ואידאולוגיה הרג פעם מישהו אדם אחר. בשם היהדות, כפי שכתבו מגיבים לפני, נוצרו גם דברים חשובים, נוצרו גם דברים יפים. נראה שאתה בוחר לראות רק את מה שמתאים לך בכל מקרה. גם השוואת המצב בישראל לאפרטהייד הוא הגזמה פרועה, והרי אין בלבי ספק שאינך יודע אפרטהייד מהו: משטר של גזענות רשמית, של הפרדה דה-יורה בין מושלים לנחותים, ושל הנצחת הנחשלות. הפלסטינאים אזרחי ישראל (או בשמם הלא-נכון-פוליטית, ערביי-ישראל) זוכים דה-יורה לכל הזכויות האזרחיות ולכל החרויות האישיות; אם נגזל מהם משהו, עלינו להאבק בעדם, בגיבוי החוק. נכון, אין לי ספק שהפלסטינים אזרחי-ישראל חשים ניכור מסוים למדינה שמגדירה את עצמה מדינה יהודית, אבל זה לא אפרטהייד. והערה לשאלת ישראל כמדינה יהודית: נראה לי שאתה מקל במורכבות שלה. האם אתה ממליץ לבטל את חוק השבות? לאפשר את שיבת מיליוני הפליטים וצאצאיהם? אין לי תשובה פשוטה לזה, אבל לא נראה שלך יש. זאת לא הדוגמא היחידה למניפולציה שאתה עושה בעובדות. מדינת ישראל חטאה מספיק, אין צורך להוסיף לה חטאים שלא חטאה. השאלות העומדות בפניה מורכבות מאד, ההכרעות מלאות אי-ודאות; ההצגה שלך פשוטה, שלא לומר פשטנית. אשמנו, בגדנו, גזלנו, רחם עלינו. |
 |
 |
 |
|
|
|
||
|
||||
|
הצרה היא שגם דה-יורה המיעוטים הלא-יהודיים אינם מקבלים שירותים שווים מהמדינה. אצטט מתוך הטור של ב. מיכאל ב"מוסף לשבת" של ידיעות אחרונות: "נחשו-נא קוראים יקרים, כמה אחוזים מתקציב משרד הדתות אכן מופנים לענייני הדתות הלא-יהודיות. 22%, כחלקם באוכלוסיה? נא לא להצחיק. עשרים אחוזים? חמישה-עשר? עשרה? שמונה אחוזים?... קדחת. 2.5% (שניים וחצי אחוזים) עגומים מכל התקציב כולו." על פי חישובו - כל נוצרי מתוקצב ע"י משרד הדתות הישראלי ב-8.5 שקלים בשנה, מוסלמי פי שלוש - 25 שקלים. הדרוזי שווה כבר יותר - 41 ש"חים תמימים. ואנחנו, היהודים? אנחנו כבר מקבלים 315 ש"ח לשנה. פי 8 מהדרוזי, פי 13 מהמוסלמי ופי 37 (!) מהנוצרי. ככתוב במגילת העצמאות: "תשקוד על שיוויון זכויות גמור"... |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
"אנו מכריזים בזאת על הקמת מדינה *יהודית* בארץ ישראל..." עניין השוויון מופיע רק אחר כך. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
כאן נשאלת השאלה - למה התכוונו במילה "יהודית"? האם לדת היהודית, או ללאום היהודי, עליו מדברת מגילת העצמאות עד לאמירה "מדינה יהודית בארץ ישראל"? העם היהודי של בן-גוריון אינו העם היהודי הדתי של המפד"ל או של ש"ס. על כל פנים, האם רק בשל העובדה כי ההצהרה הזו קודמת במגילה לקריאה לשלום "על יסוד אזרחות מלאה ושווה ועל יסוד נציגות מתאימה בכל מוסדותיה" לערביי ישראל - האם רק בשל הפרט הכרונולוגי הזה עלינו להתעלם לחלוטין מההצהרה שציטטתי? לטעמי, הקריאה לשיוויון חשובה הרבה יותר מאשר האמירה הסתמית "מדינה יהודית". |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
דבר ראשון, אני לא מאמינה שבאמת קיים כזה דבר לאום או עם יהודי, יהדות זו דת. אם אני אינני מאמינה באלוהים (ואני לא) דבר אינו מקשר אותי עם יהודים אחרים. מגילת העצמאות נכתבה תוך כדי בחינה מדוקדקת של כל מילה ומילה. והתקיימו ויכוחים על הנוסח. יש חשיבות רבה לסדר המילים בהצהרה כה חשובה, ולא סתם החליטו שעניין היהדות יעלה שוב ושוב ויבוא לפני השוויון. גם לדעתי הקריאה לשוויון חשובה יותר, אבל ברור שלא כך בעיני מנהיגי המדינה, ואני אקח סיכון ואומר שסביר שלא כך גם בעיני רוב האזרחים היהודים של המדינה. שוויון ודמוקרטיה ממשית לא תתכן במדינה המוגדרת יהודית. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
היום שבו אני וגם את נפסיק להיות יהודים הוא היום שבו ימות האנטישמי האחרון, ולא דקה אחת לפני. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
גם ביום שאתה והיא תפסיקו להיות יהודים, אחרים לא יפסיקו לראות בכם יהודים. אחרים משני סוגים: אנטישמים ורבנים. הנאצים ימ"ש הרגו גם כאלה שאפילו דור קודם הוריהם התנערו מהיהדות. זה לא עזר להם ולילדיהם. היום בו תמות האנטישמיות הוא היום בו תמות השנאה לזר. לא בימי חיינו אני חושש. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני לא אתן לאחרים ובפרט לאנטישמים להכתיב לי את מערכת ההגדרה העצמית שלי. העובדה (העצובה) שאחרים רואים בי יהודיה, לא הופכת אותי ליהודיה. אם אני אתבולל היום, יהגר לארץ אחרת, יתכן מאוד שאני אסבול משנאת זרים ומאנטישמיות בפרט, יתכן אף כי ילדי יסבלו מכך ואולי אפילו, אם כי לא סביר בעיני, נכדיי. אבל בסופו של דבר הצאצאים שלי יטמעו באוכלוסיה המקומית לחלוטין. גם הנאצים ויתרו אחרי דור שלישי. דבר לא קושר אותי לארץ הזו דווקא. אני בהחלט חושבת שלא שווה להלחם לשינוי הסדרים בה, ובודאי שלא שווה להלחם על שטחה או למות למענה. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
תני לי לגלות לך סוד קטן, שמערכת החינוך מחביאה היטב: סיכויי ההישרדות של יהודים מתבוללים היו גבוהים פי כמה מאלה של יהודים שלא התבוללו. הנאצים ידעו היטב שהם לא יצליחו למצוא את כולם, ולכן התרכזו ביהודים "הגלויים". כיום, אם תקפידי לחיות בסביבה חילונית ולא להראות שום סממני דת יהודית - דבר שהוא לא קשה במיוחד למי שחושב שהיהדות היא דבר די מתועב - הרי שגם במקרה הבלתי סביר בעליל שהאנטישמיות תשוב ותרים ראש, את תהיי די בטוחה. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
תודה, אתה מחזק את הטענה שלי. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
נו באמת, החלטת להיטפל דווקא למשרד הדתות המושחת והרקוב כדי להוכיח שהערבים בישראל מופלים לרעה? ברור שמשרד שכל תפקידו להיות צינור כסף לחרדים בהכרח מפלה לרעה את כל השאר. אפשר למצוא בקלות דוגמאות יותר רציניות: סע לטיול בגליל או בנגב, ותשווה בין היישובים היהודיים לערביים מבחינת איכות החיים וההשקעה בתשתית. אלא שהאפליה הזאת היא לא בדיוק האפליה דה-יורה, שלפחות לפי דפנה הייתה מאפיין עיקרי של משטר האפרטהייד: תודה לאל עדיין אין פה שירותים נפרדים ליהודים וערבים, ועדיין נותנים לערבים להצביע לכנסת. בהסטוריה של ישראל הייתה תקופה שבה התקיים פה משטר דמוי אפרטהייד: למשטר הצבאי שחל על הערבים בארץ עד שנות הששים היו כמה מאפיינים דומים לאפרטהייד, למשל שלילה חלקית של חופש התנועה של הערבים. אבל אפילו המשטר הזה נבע לא מגזענות כמו בדרום אפריקה, אלא יותר מתוך חשש (לא מוצדק) לפגיעה בבטחון המדינה. לא שחסרות כאן תופעות של גזענות, אבל כדי לטפל בתופעות האלה צריך קודם כל לזהות אותן בצורה נכונה. "אפרטהייד" זה קצת מוגזם. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני אקבל את הטענה שקיים שוויון במדינת ישראל, כשיתקיימו התנאים הבאים: 1. ישובים לא-יהודיים יתוקצבו לפי קריטריון זהה לזה של ישובים יהודיים. 2. תהיה תכנית מתאר לישובים ערביים (כל מי שמתעניין הבניה הבלתי חוקית פושה בישובים ערביים, התשובה פשוטה: *אין* בניה חוקית בישובים ערביים. אין תוכנית מתאר.) 3. אדמות גזולות יוחזרו לבעליהן. ישראל מקפידה לדרוש השבת רכוש יהודי שנגזל בימי מלחמת העולם השניה לבעליו; אין שום סיבה שרכוש פלסטינאי לא יוחזר לבעליו, אבל הדבר אסור על פי חוק. כל האדמות שנגזלו הפכו ל"אדמת מדינה", או נמסרו לקק"ל, ואי אפשר למכור אדמת מדינה, או אדמת קק"ל, למי שאינו יהודי. עד לאחרונה, ערבי לא יכול היה לרכוש בית בישוב יהודי. 4. יוקמו כמה ישובים ערביים. לא רק ישובים יהודיים. 5. יבוטלו קצבאות יוצאי צבא, או לחילופין ינתנו לכל תושבי המדינה, לא רק לחיילים ולבחורי ישיבה. 6. תקציב הממשלה יקצה את המשאבים המתאימים ללא יהודים. 7. יבוטל החינוך הרואה בעם היהודי עם בחירה. זו רשימה חלקית, אבל היא תספיק, בתור התחלה. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
סעיף 5 הוא פרובוקציה לשמה. צה"ל, ככל שאתה מתעב אותו, חיוני לקיום המדינה (מה לעשות?). קצבאות למשוחררים עוזרות במעט לאלו שתרמו (או נאלצו לתרום, אם תתעקש) רבות לצורך *קיומי* זה. אין פה בעיה של שיוויון שכן גם ערבים יכולים להתגייס, ומיעוטם אף עושים זאת. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אין לי בעיה שחיילים ששירתו בצבא יקבלו מענק. להיפף: אני תומך נלהב. מה שאני לא מוכן לקבל הוא המצב שכל יהודי, בין אם שירת בצבא בין אם לא, מקבל מענק, וערבים אינם מקבלים אותו. למי שלא יודע, תלמידי ישיבה ש"תורתם אומנותם" מקבלים מענק וזכויות של יוצאי צבא, למרות ששירותם הצבאי מסתכם באמירת "שלום ולא להתראות" בבקו"ם. דבר זה יוצר אפליה בין יהודים לערבים, ויש לבטלו. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
תודה דפנה. הייתי מוסיף כי הנטייה של רבים במחנה השמאל לראייה סלקטיבית של המציאות ולשנאה עצמית הרחיקה אותי מההגדרה העצמית כ"שמאל" למרות הקושי הגדול כל כך שבשינוי עמדה פוליטית. מזעזע אותי לקרוא את האינטישמיות הלא חבויה של רבים מהכותבים בפורום זה. לאנשים כאלו אומר כי אדם איננו בוחר את העם שאליו הוא נולד אך יש באפשרותו לנתק מגע ממנו ולהיטמע בעמים אחרים. זאת למרות שזהותו של אדם תמיד עתידה לחזור ולרדוף אותו בצורה זו או אחרת. עדיין, כואב לי מאוד שאנשים אינם מבינים ששלילת זכות ההגדרה העצמית מהיהודים והדה לגיטמציה של דתם ומנהגיהם, אינם אלא גזענות לשמה.כואב לי במיוחד היות ומדובר באנשים שתופסים עצמם כבעלי ערכים מוסריים אוניברסליסטיים נעלים ומוכנים להיאבק למען שוויון וזכויות של עמים אחרים, ובייחוד של מי שנאבקים כנגדם. כפסיכולוג וכתלמיד MA במדע המדינה, יש לי מספר תיאוריות מענינות העשויות לשפוך אור על התהליכים שמובילים רבים במחנה השמאל למערכת עמדות זו )שהיא מופרכת בעיני(.אשמח לפרט תיאוריות אלו בפורום זה בעתיד. אגב, למרות כל הסתיגויותי, אני בהחלט תומך בכך שלפלסטינים אזרחי ישראל יינתן שוויון זכויות אזרחי מלא כולל השוואה תקציבית ואף אפליה מתקנת.אינני מסכים שעל מדינת ישראל לוותר על חוק השבות ומאפייניה היהודיים הסימבוליים )ההימנון, הדגל, וכו'-אלו הם ביטויי ההגדרה העצמית היהודית(. אם הערבים יהפכו פעם לרוב במדינה הם יוכלו לשנות סממנים אלו באופן דמוקרטי ובינתיים עדיף שיסתפקו בביטוי שאיפותיהם הלאומיות והגדרתם העצמית במסגרת המדינה הפלסטינית העתידית. תודה על הסבלנות. |
|
|
|
| חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
| מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
 RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש
|
© כל הזכויות שמורות |