|
||||
|
||||
אם חשדו שהיה עליה מטען, לא היו צריכים להצטופף סביבה. |
|
||||
|
||||
שיט, ידעתי שלוקח לי יותר מדי זמן להגיב. _________ פתק לעצמי: לא לאכול צהריים באמצע כתיבת תגובה. |
|
||||
|
||||
אני חושב שדווקא חסר איזשהו חררמפפ (או איך שלא כותבים את זה מצדי). |
|
||||
|
||||
ברור שלא,הם לא פעלו נכון. חייל היה צריך לעבוד לירי בשכיבה מרחוק (נגיד 20 מ') ולצלוף לה לראש. אבל טימטמו את ראשי החייל (את הציבור,אבל החיילים הם חלק מהציבור) בשטויות פסאודו-מוסריות והמתח בין הדבר הנכון ההגיוני והמוסרי לעשות לבין שטיפת המח שהם עברו יצרה מצב מבולבל שכזה. מה לעזעזל לא מוסרי בלתת לה מתנה ולהפוך אותה לשהידה? היא רוצה,המשפחה שלה רוצה..הם כלכך רוצים שלא אכפת להם שחפים מפשע יפגעו,אז למה אנחנו כמדינה לא נעזור למסכנים האלא וכך נמנע פגיעה בחפים מפשע? |
|
||||
|
||||
אם הוא עובר לשכיבה, הרבה יותר קל לה לזרוק עליו סכין ולשלוף את הסכין הנוסף שהיא הכינה1 ולעבור לחייל הבא, שהרי ידוע שהיא עלולה להיות נינג'ה מיומנת. 1 מאיפה אני שולף את כל הסכינים? מאיפה שאתה שולף את כל ההנחיות. בינתיים שני חיילים כבר נפגעו מירי דו"צ והרבה "נפגעי חרדה" נפגעו ממראה חיילים שמחפשים מחבל שלא היה בתחנה המרכזית בירושלים. |
|
||||
|
||||
1.לוחם עובר ממצב עמידה לירי במצב שכיבה ב3 שניות. 2.שאר החיילים נשארים עם כוונת עליה למקרה שהיא מתחילה תנועות פתאומיות. 1אם ההנחיה הייתה ירי מדויק לראש,לא היו דוצ"ים. |
|
||||
|
||||
על סמך מה אתה מציע את ההצעה הזאת? כך מלמד אותך הנסיון הקרבי שלך של פעולה בין אזרחים? |
|
||||
|
||||
לא הבנתי את השאלה,מז"א על סמך מה? נגיד שראיתי בחזיון לילה את הפעולה הזאת כנכונה ביותר,מה זה משנה? אם יש לך השגות לגבי דרך הפעולה הזאת,בבקשה,אתה מוזמן. אם אתה מנסה למצוא סדקים בהגיון בסיסי ונורמלי רק כדאי למנוע מחיילי צה"ל לחסל את המרצחים ע"מ לשמור על מורל בקרב ארגוני הטרור-אני לא הכתובת. אתם תפסידו,אנחנו חכמים יותר,מוצלחים יותר,יפים יותר וטובים יותר ממכם,ישראל המערבית תהיה יהודית ודמוק' מהים לנהר ונחיה פה בשלום,בסוף שטיפת המח שלכם תפסיק לעבוד. |
|
||||
|
||||
באופן כללי, אפשר לומר שחיילים בצה"ל לא מקבלים אימון כדי להתמודד עם מצב כזה, שבו מחבל (החשוד גם כמחבל מתאבד) מחזיק סכין ומאיים עליהם. חיילים קרביים מאומנים ומיומנים לירות באוייב לבוש מדים וחמוש בנשק חם, בשדה הקרב (ככה לפחות היה בזמני, אלא אם כן, לאור המצב, שינו את התו"ל והוסיפו אימון בטיפול במחבל מתאבד). בעומדם בעמדת שמירה או במחסום הם בתפקיד ויש להם פקודות ברורות. מה עושה חייל בחופשה ולא בתפקיד כשהוא נתקל במצב כזה? אין לו אלא לסמוך על הקוד האתי. מצד אחד הוא מחונך על ערכים של חתירה למגע ושל דבקות במשימה, ולכן אסור לו לברוח מהמחבל, למרות הסכנה הברורה שהוא נושא חגורת נפץ. מצד שני ברגע שהוא דרך נשק לעבר המחבל והמחבל עצר - גם אם הוא לא זורק את הסכין וממשיך להוות איום - הרי שהיתרון הטקטי כבר נמצא אצלו והאיום פחת (אלא אם כן הוא מזהה בבירור חגורת נפץ). לא בכדי ראינו שבעה חיילים שלא בדיוק ידעו איך להתמודד עם המצב עד שהגיע שוטר - שזה תפקידו והוא מיומן במצבים כאלה - ופתר את אותו בירי לרגליים. יכול להיות שצה"ל צריך להתחיל לשלוח חיילים לאימון (נניח יומי או שבועי) בבא"ח מג"ב כדי ללמוד איך להתמודד עם מצבים כאלה. |
|
||||
|
||||
אני לא חושב שמדובר בענין של אימון או מיומנות.מדובר בקורבנות של שטיפת מח. אם יש אמצעי וכוונה-לירות למרכז מסה,אם יש זמן (כמו בסרטון) ירי מדוייק לראש.אין מה להתאמן לזה. האינסטיקט של כל חייל ואזרח בכלל צריך להיות-מחבל צריך לסיים בעולם הבא כמה שיותר מהר.בלי קשר לאם הוא בתפקיד או לא. זה לא משחק מחשב ש"יתרון טקטי" אצלו,אצלי,מה זה מעניין? אני חושב פשוט שהשוטר (מכיוון שכנראה הוא יותר בוגר ואחראי) פעל בקור רוח ובנחישות. |
|
||||
|
||||
דוגמה להתנהלות מקצוענית של שוטר. אבל זה בסדר, בארצות הברית המצב יותר גרוע. בפרט השוטר שם חורג מתפקידו ונותן אבחנה פסיכולוגית ("אתה עצוב"), מה שבטח תרם להחלטתו של הקורבן לתקוף. |
|
||||
|
||||
טוב, אם השוטר היה יורה לו לרגליים, תכף היית שומע מקהלה של 'משטרה גזענית שיורה רק בערבים ולא ביהודים'. השוטר הפגין אי-אפליה על בסיס גזעי למופת. |
|
||||
|
||||
יכול להיות, אגב, שהנשק של השוטר - ולא רק המיומנות שלו - מתאים יותר לסיטואציה ולאירוע. כודר אקדח, אפילו בקליבר מכובד, מתנהג שונה מאד מכדור מרובה סער שהוא קל משקל מצד אחד אבל רב מהירות מצד שני - אחרי הכל הוא אמור להיות מסוגל לפגוע באויב ממרחק מאתיים מטר. למשל, הייתי מניח שכדור רובה הרבה פחות צפוי ועלול לגרום לנזק גדול יותר. בנוסף, אני מנסה לחשוב על חייל שאמור לירות לכיוון הרגליים של מחבל בשטח עמוס באנשים אחרים ובקירות ורצפות בטון. ירי שלא יפגע ברגל, עשוי להינתז ולפגוע במישהו אחר ברדיוס מאד גדול. האמת - אפילו ירי שפוגע ברגל אבל לא בעצם, עשוי להמשיך הלאה ולמצוא מטרה נוספת. בקיצור - זה בכלל לא פשוט להחליט כאן מתי לירות ולאן. |
|
||||
|
||||
במסגרת ההשכלה הנרחבת שלי בנושאי רובים ואקדחים (התחילה בימי ''בוננזה'' הי''ד ונמשכת מאז בקצב של שני סרטים ליום בממוצע) הבנתי שדווקא קליעים איטיים נוטים להסתובב במסלול מפותל בגוף ולגרום יותר נזק מקליע מהיר שקודח צילינדר דק ויוצא מהצד השני בלי להשאיר יותר מדי מהאנרגיה הקינטית שלו בצד הנפגע. |
|
||||
|
||||
במסגרת ההשכלה וגו' (לו רק היה לי זמן לשני סרטים ביום), הטיעון הנגדי הוא שהקליעים המהירים של רובי סער גם מסתובבים במהירות עצומה, בגלל הצורך לייצב את מסלול הקליע למרחקים גדולים. הספין העצבני הזה דוקא הוא גורם לקליעים להינתז בכל מיני זויות משונות, אם הם פוגעים בגוף קשיח כמובן, כמו עצם. כשלא, כנראה שה יותר דומה למה שאתה מתאר. ואם, כמו שאתה אומר, הקליע יוצא עם רוב האנרגיה אצלו, זה הפוטנציאל שהזכרתי לנזק סביבתי לא רצוי. |
|
||||
|
||||
אכן,קליעים בקוטר קטן יותר נחשבים למסוכנים יותר.(חוץ מרובי אויר,רוגרים למיניהם וכו') |
|
||||
|
||||
מסכים עם הפונז. הקליע של M16 ידוע לשמצה בנתיבים הבלתי צפויים שהוא מוצא בגוף בו פגע. |
|
||||
|
||||
אוקיי, אני מקבל בהכנעה את דעת המומחים. |
חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
RSS מאמרים | כתבו למערכת | אודות האתר | טרם התעדכנת | ארכיון | חיפוש | עזרה | תנאי שימוש | © כל הזכויות שמורות |