בתשובה לדובי קננגיסר, 20/04/02 0:14
 |
|
 |
||
|
||||
 |
*כמה* פעילות מוחית אתה צריך כדי להחשב כחי, דובי? כמה זמן *בדיוק* לב צריך להיות דומם כדי לקבוע בודאות מוות? השאלה היא שאלה של דיוק, ואם תחפש את הקו הדק של ההבחנה תראה כי בסופו של דבר הוא שרירותי. נחפזת מדי לענות ולעטר את עצמך בשבחים, מה נחשב יציאת הפרפר מהגולם? כאשר נפער הסדק הראשון בקרום הגולם? כאשר מציץ המחוש הראשון? כאשר אף אטום בגוף הפרפר כבר לא נוגע באטומי הקליפה? מה? מתי? אותו כנ"ל לגבי פיצוץ, כמה חום בדיוק זה כבר פיצוץ? איזו מהירות של תגובת שרשרת? תינוק ועובר - אותו עקרון, "יוצא לאויר העולם" זה ממש לא מדוייק. הנקודה החוזרת בשאלות אלו ובנושא החיים והמוות היא שבמקרים רבים אין קוי הפרדה אין קו דק ממש, אין באמת רגע כזה אלא בתודעתנו או בשרירותיותינו, דברים רבים הינם רציפים חרף תפיסתנו אותם כנפרדים. |
 |
 |
 |
|
|
|
||
|
||||
|
פעילות מוחית כלשהי; זמן מספיק כדי שלא ניתן יהיה לגרום לו לחזור לפעום מעצמו. רגע, משמעו פרק זמן מסוים. אין נקודה אפס ממדית על ציר הזמן שאפשר לסמן אותה כמקום שלפניו יש חיים ואחריה אין. מה שיש, זה מקטע קצר שאפשר להגיד עליו אותו דבר - רגע: מספר שניות, דקה - הזמן שלוקח לעבור ממצב א' בבירור למצב ב' בבירור. באמצע... באמצע יש אמצע. לא זה ולא זה. במקרה של פיצוץ, זה עניין של עלייה הדרגתית ורציפה ממצב א' ל-ב'. במקרה של לידה, זה בכלל לא זה. בין מצב א' (עובר או גולם) למצב ב' (תינוק או פרפר) יש גם שלב א'2 (לידה או בקיעה) - שהוא אותו "רגע" מעבר. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
יפה. אין לי ויכוח איתך, לדעתי אתה רואה נכון. את אחד הרעיונות הבסיסיים במאמר ניתן לתמצת כפי שאמרת ב"אין נקודה אפס ממדית על ציר הזמן שאפשר לסמן אותה כמקום שלפניו יש חיים ואחריה אין" - לך זה ברור, אבל לא לכל. אתה גורס כי קיים מקטע קצר, "לא זה ולא זה", תחום אפור שמלפניו ומאחריו יש את ה"שחור" וה"לבן" הברורים, וזה נכון, לגבי שפות לא מדוייקות כמו שפתינו היומיומית. ככול שאתה נדרש לרמת דיוק גבוהה יותר, שפה מלוטשת ומדעית , אתה נדרש לצמצם את גודלו של התחום האפור, עד שתיווכח כי באמת אין קו גבול, אלא רצף חובק כל: חי ודומם. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
מושגים עמומים (vague) ועצמים עמומים הם נושאים אופנתיים בפילוסופיה. תתקשה קצת למצוא בעולם דברים שמוגדרים היטב. החתול שלי, למשל1: כל אחת מהשערות שעל גופו היא חלק מן החתול, יש להניח. שערה שנשרה ממנו כבר אינה חלק ממנו. מה באשר לשערה שיצאה כבר מהעור ועדיין מוחזקת בפרווה? הגבול בין ישראל למצרים אמור להיות מוגדר היטב (אחרי סכסוך טאבה...). מה לגבי אבן קטנה על הגבול? למען השם, בתורת הקוונטים אפילו אלקטרון לא מתחיל ונגמר במקום מוגדר היטב! 1 ואכן רק משל הוא, לצערי אין לי חתול. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אם החוסר בחתול אכן מצער אותך, יש מה לעשות בנושא זה. רק תבחר גיל, מין, צבע ואופי ותגיע. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
רצוי מאד לאמץ ישר שני חתולים ולא רק אחד. ההבדל מבחינת הקושי בטיפול בשניים מול אחד הוא די זניח, ובמקום חתול בודד ומשועמם יהיו לך שני חתולים פעלתנים ושמחים. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אכן כך, ולי כמובן יש שני חתולים. הצעיר שביניהם לא מפסיק להציק לפרימדונה, למשוך לה בזנב, לארוב לה מאחורי דלתות ולגנוב לה את האוכל ובמקום חתולה משועממת ובודדה יש לי פרימדונה עצבנית ואלימה וחתולון עצבני ומוכה. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אהמ. אני רוצה חתול באותו מובן בו האיש בדיאטה רוצה עוגת שוקולד (ומוותר). יש גורמים אחרים בביתי שלא אוהבים חתולים, ונפלאתה אהבתם [של הגורמים] לי מאהבת שונרים. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
ההפסד כולו שלכם. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני חי עם גורמים אחת, באושר. למה, נראה לך מוזר לדבר על זה ברבים? וכשאומרים "מקורות בלשכת רה"מ", אתה חושב שזה יותר מאדם אחד? ובהקשר קרוב יותר לנושא הדיונון (diyunon), "בעלים" של חיית מחמד מחייב שיהיה יותר מאחד? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
ובנוסף אתה תמיד יכול לאמץ חתול (או שנים) בלי לקחת אותם אליך הביתה. |
|
|
|
| חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
| מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
 RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש
|
© כל הזכויות שמורות |