בתשובה לאריק, 14/10/15 10:26
 |
|
 |
||
|
||||
 |
עלי להודות שמה שניסיתי להסביר נוגד את מה שטענת כאן. את דבריך אפשר לפרש במידה מסויימת כנגזרת של תפיסת עולם רלאטיביסטית בה כלל אין אמת מוחלטת ולכן כל מי שמאמין באמת מוחלטת כלשהי הוא בהכרח חלק ממה שכיניתי ציר הרשע האוניברסלי. הגישה שהצגתי כאן (בשמה של חנה ארנדט), אינה מאמינה ברלאטיביסטיות אבסולוטית ואינה פוסלת אמיתות מוחלטות. למעשה כל אדם מוסרי צריך לדגול באמיתות מוחלטות כלשהן ובצוים קטגוריים. לא כל מי שמאמין באמת מוחלטת, דתית או אחרת, הוא אדם רע. ארנדט אומרת לנו שיש קבוצה מסויימת של אנשים, שלא מתוך רוע רליגיוזי, ראדיקלי או דמוני וכיוב', הם הרעים. הרעים האלו הם רעים מתוך שטחיות, אנוכיות וחוסר יכולת לאמפטיה ולגיוון. לטענתה רק בטוב יש ריבוי פנים ועומק מוסרי. מבחינה זו הדגשתי שגם יהודים המאמינים באופן עקרוני בכך שצריך ל''נטרל'' כל ערבי בכל הזדמנות כי ''מגיע להם'', אינם בהכרח הרוע. הרוע הוא באותם מסיתים ומדיחים המטיפים באופן פעיל בשם הרעיון האידיוטי שיש לחסל ערבים גם כאשר אפשר לא לעשות זאת מפני שרק כך נוכל לשרוד. יש לומר שאנשים אלו הם פושעי מלחמה הקוראים לרצח שבויים והמנהיגים העומדים על הדם ואינם קוראים אותם לסדר הם משתפי הפעולה שלהם. |
 |
 |
 |
|
|
|
||
|
||||
|
למה להאמין שצריך לנטרל כל ערבי זה לא רוע, רק להטיף לאותה אמונה זה רוע? אם האמונה עצמה קבילה, למה אסור להטיף בעדה? |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
בגלל ההבדל בין ''אמר לעשה''. אדם החומד את אשת רעהו אינו שקול למי שנאף איתה בפועל. החושבים, חושבים וצודקים או טועים לעצמם. המטיפים מצדיקים ומסיתים אחרים לחטוא. החטא שלהם אקטיבי לחלוטין. הגרמני שחשב בזמן המלחמה שמולדתו היא הצודקת, חשב מה שחשב. לעומתו מפקדי הוורמאכט שלא מנעו מחייליהם לעבור על דיני המלחמה (שהופיעו בכתב בפנקס החייל של כל חייל וורמאכט) הם פושעי מלחמה (בין אם נשפטו כך בפועל במשפטי נירנברג ובין אם הצליחו לחמוק מכך). ידוע לכל שהחוק הישראלי אוסר לפגוע במי שאינו מסוכן לזולתו ולא חשוב מה עשה רגע לפני כן. כל מי שמסית לעבור על חוק זה - דמו בראשו. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
כל ה"מאמינים" אומרים. גם הרב של צפת אומר. הוא לא עושה. ההשוואה היתה נכונה יותר לגבי אלה שקובעים בפועל את מדיניות הפתיחה באש. ראש הממשלה, שר הבטחון, מפקדי הצבא והמשטרה וכו'. הרב של צפת? ההשוואה שלו למילושביץ אינה במקומה. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
כנראה שלא הייתי בבית הספר כשלימדו את זה. מה זה "רלאטיביסטיות אבסולוטית"? |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני לא יודע אם יש מונח מוסכם כזה. כוונתי היתה פשוט לאנשים המאמינים שאין שום אמיתות מוחלטות או ערכים קבועים. הכל הוא פונקציה של האובייקט השופט ושל הנסיבות. בפוסט מודרניזם מדברים על נאראטיבים שכולם נניח שווי ערך במקום אמת אחת ומוחלטת. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני ממש סקרן לדעת מה גרם לך להשוות את נתניהו לאייכמן. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
עניתי על כך פה: תגובה 665097 ההשוואה אינה השוואה ואין דין פרוטה כדין מאה. אבל רוע הוא עדיין רוע, בין בקטן ובין בגדול. אגב, נא לשים לב לאומץ הלב של המערכת המשפטית ה'ברק'ית שלנו. להווה ידוע כי אמנת ז'נבה ה-III אינה חלה על על "פרטיזנים"/"טרוריסטים" בלתי מזוהים ובלתי מאורגנים מן הסוג הפלשתיני, אבל גם החוק הישראלי הנוהג, אוסר מעשי לינץ' ממניעים של נקמה, הרתעה והסתה פוליטית. אמנם אין זה נהוג, אבל זו לבטח השעה שלפחות מישהו משופטי העליון יטרח להזהיר את ההמון הישראלי ומסיתיו כי החוק אינו פוקע אוטומטית בשעת חרום או משבר. אם יש רוב מטומטם המאמין שענישה קולקטיבית תרתיע מפגעים ספורדים, יטרח וישנה את החוק. הייתי גם מצפה שלפחות אחד משופטי העליון יצא מאזור הנוחות שלו ויפסיק את הנוהל הגזעני של הריסת בתים. אך אתמול הבטיחו לנו מנהיגינו כי הריסת בתים תרתיע את המפגעים. עכשיו כאשר האמת טופחת על פניהם, הם מוכרים לנו שהריסת הבתים לא היתה מספיק זריזה ולא מספיק כמותית. אולי מוטב בכלל שלא נחכה, ונהרוס את בתי הערבים עוד לפני שהם מבצעים את פיגועיהם. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
כבר הציעו לפניך מעין זאת. טרנספר. להוציא אותם לפני שיפגעו בנו. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
כוונתם היתה שהיא תרתיע את המפגעים היהודים. (לא ברצינות) |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
נכון, אני חושב שאין רוע אבסולוטי. הרוע הוא תמיד יחסי לסולם הערכים שלנו. ראה סיפור פרי עץ הדעת טוב ורע שאכלו אדם וחווה ואז "נפקחו עיניהם" לדעת כי ערומים הם. דבר לא השתנה מלבד הערכים שלהם, ואז התביישו בעירומם ותפרו לעצמם בגד. יכולה מבחינתי להיות אמת מוחלטת, אני לא פוסל את זה. אבל איך תדע שהגעת אליה? הרי יש קבוצות שונות שמשוכנעות שהגיעו לאמת המוחלטת אבל האמת של כל אחת שונה. מי שנמצא בספק יהסס לנקוט באמצעים קיצוניים. לא כך מי שאין לו ספק. האנשים הרעים של ארנדט מזכירים לי יותר מדי את הרעים של איין ראנד (ובני חושך של קרוי). פגשתי אנשים רבים בימי חיי, את כמות האנשים הרעים ביניהם אני יכול לספור על אצבעות יד אחת. הכרתי רוצח. אם תשאל אותי האם הכרתי אותו כאיש רע התשובה היא לא באלף רבתי. גם אחרי שרצח קשה לי להתייחס אליו כאיש רע, כי הכרתי אותו (טרם הרצח) כאיש חביב, חרוץ ואחראי. הניסוי של מילגרם מראה את הבנאליות של הרוע. הוא מראה שהרוע הוא חברתי. גם הטוב הוא חברתי: יונג דיבר על כך שכאשר אתה חי בקהילה קטנה שכולם מכירים את כולם אף אחד לא ינסה לרמות אותך, אבל כשאתה חי בקהילה גדולה ומרבית הפרטים אנונימיים ההתנהגות המוסרית כלפי אנשים אחרים מתרופפת. מכך שאותם אנשים בנסיבות שונות יתנהגו באורח יותר או פחות מוסרי. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
ואני תוהה איזה ערכים בדיוק נוספו להם, שלפיהם תאנה זה טוב ומלפפון זה רע. מעבר להומור, באמת שקשה לי לנסח ערך אוניברסאלי שכזה (''עירום זה רע'' זה לא ערך). |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני רוצה לשבח אותך משום שהצלחת לתמצת בתגובה קצרה הרבה רעיונות ונקודות מבט חשובות. מפאת קוצר ידו של המשיב וגם בגלל חוסר זמן אתיחס רק לנקודה אחת שהעלת: האמונה שכל הנאראטיבים וכל הערכים הם רלאטיביסטיים. אני לא יודע אם אפשר לסתור או לאשר הנחה זו באופן עיוני, אבל לבטח יש להנחה זו מגרעת קרדינלית בעולם המעשה ובחיי היום-יום. הבעייה היא שלא תוכל למצוא מעשה נבלה אחד בעולם שלא ימצא מישהו שיטען בעדו מטעמים סובייקטיביים. שאלה שאני תמיד שואל את בוגרי החינוך הישראלי הממלכתי על השואה, היא מדוע בעצם רצחו הנאצים את יהודי אירופה? הרי היתה זו קבוצה שלמה וגדולה מאד של אנשים שהיו מעורבים ברצח ולכל הפחות לעצמם היה צורך להסביר מדוע הם עושים זאת. התשובה לשאלה זו היא באופן מפתיע פשוטה ושום אדם רציני לא יחלוק עליה. הנאצים רצחו את יהודי אירופה משום שהם (היהודים) גרמו לפרוץ מלה"ע ה-II. ("היום ארצה שוב להתנבא: אם יעלה בידי יהדות הממון הבינלאומית באירופה ומחוצה לה לדרדר את העמים, פעם נוספת, למלחמה עולמית – אזי לא תהיה התוצאה בולשביזציה של העולם ועמה ניצחון היהדות, אלא השמדת הגזע היהודי באירופה…"- נאומו המפורסם של היטלר ב-30 בינואר 1939 ברייכסטאג http://lib.cet.ac.il/pages/item.asp?item=15765). ברמה הסובייקטיבית אין דרך לפרוץ את חומת השקרים הנתעבת הזו (מומלץ מאד לקרוא את כל הנאום, שהיטלר עצמו הזכיר אותו לאחר שהשמדת יהודי אירופה הסתיימה ב-1944). אם אינך רוצה לעסוק כל ימיך בטענות, הוכחות והוכחות נגד המתנפצות ככדורי נוצות על חומות הסובייקטיביות, מוטב לך שתבחר דברים מסויימים כהנחות יסוד ואמיתות בלתי משתנות ( "unalienable rights") ותלך לאורם גם אם אינך יכול להוכיח ב-100% שהם אכן כאלו. מסיבה זו אני בוחר בציווי התנ"כי המוחלט "לא תרצח". זהו צו בלתי מוגבל ובלתי מסוייג. שום מוות של אדם בידי בני אדם אחרים אינו מאורע משמח וסיבה לחלוקת סוכריות. לעיתים מכל מיני סיבות אנו נאלצים לחטוא ולעבור על הציוויים הללו. העובדה שיהודי דתי נכשל באחת או בכמה מתרי"ג המצוות אינה צריכה לגרום לו לנטוש את כל שאר המצוות ואת כל היהדות בכלל. כל שנדרש ממנו הוא זהירות והשתדלות להמנע מלחזור על חטאו ככל יכולתו ("על דעת המקום ועל דעת הקהל אנו מתירים להתפלל עם העבריינים"). הסיבות ל"חטאים" האלו יכולות להיות טובות מאד או חסרות שחר. לעיתים זהו הרע הפחות מרעות גדולות יותר, אבל לא יעלה על הדעת שהחוטא יחגוג את חטאיו ויתפאר בהם כבהישיגיו האישיים המשובחים ביותר. איש לא יכול לתבוע מן הישראלים להימנע מלהגן על עצמם, אבל מן העם הנבחר היית מצפה לקצת יותר דבקות ונאמנות לערכים נשגבים שהוא טוען בשמם בימים קצת יותר נוחים וקלים. הדרך מהגנה עצמית ונחישות של "ונשמרתם לנפשותיכם" עד לטבח של שבויים וחפלות של לינץ' בנוסח ה-KKK אינה ארוכה כל כך, אבל המדרון בהחלט חלקלק. עם ישראל נקרא לבחור בין דרך של "אור לגויים" לבין דרכם של גדודי עז א-דין אל קסאם ומרצחי הס"ס. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
"טבח של שבויים" לא היה זה יהושע שהרג בעצמו את חמשת המלכים השבויים בפי המערה? לא היה זה שמואל בעצמו שהרג את אגג השבוי, שלרגע חשב כי סר מר המוות? אני שוב מוחה אל כך שאתה מגייס לעזרתך את התנ"ך על ידי עיוות משמעותו של הכתוב בו. לערכים שאתה מטיף להם בויכוח הזה, אין מקור בתנ"ך. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
שמע לי, רמזי. כשצבא ידוע כ"לא לוקח שבויים", אתה יודע מה קורה? יודעים אויביו שלא כדאי להם להניח את הנשק, ולא להכנע, ועדיף להם להלחם עד טיפת דמם האחרונה. ואז חיילי הצבא שלא לוקח שבויים - מתים יותר. והגנרלים שלו צריכים לעבוד יותר קשה. _________________ האם שירתת בצבא ואם כן - איפה? |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
חשבתי שזה דיון על מובאות מהתנ''ך, ולא על שיר של אש ושל קרח. אם תרצה לפתוח פתיל בהשראת שיר של אש ושל קרח, אענה לך בהקשר זה. בינתיים, היה נחוץ לי להוכיח לשוקי שהוא מצטט בצורה סלקטיבית ולא נכונה את התנ''ך, ומייחס לתנ''ך ערכים הפוכים מאלה שהוא מטיף להם. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
תודה. אני רוצה לשבח אותך כפליים על שירדת לסוף דעתי למרות הקיצור שנקטתי. מוזר שאני מסכים עם המסקנה שלך אבל חושב שהדרך שבה הגעת אליה שגויה לחלוטין. אני לא יודע אם ישנם ערכים אוניברסליים, אבל אני די משוכנע ש"לא תרצח" אינו אחד מהם. אפילו ביהדות האיסור "לא תרצח" הוא סלקטיבי ואינו חל על גויים1 אני רוצה שנהיה מוסריים יותר מכל שאר העולם. אני חושב שהעיקרון המוסרי הראשי הוא "מה ששנוא עליך לא תעשה לחברך". אבל אני לא רואה אותו כאמת מוחלטת אלא כעקרון מוסרי שכדאי, או שראוי לנהוג על פיו. ________ 1הרמב"ם משנה תורה הלכות רוצח פרק א' : "כל הורג נפש אדם מישראל עובר בלא תעשה שנאמר: לא תרצח" |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
נתת לי הזדמנות להבהיר נקודה שלא הבהרתי כראוי. אני איני בא להסביר ולהוכיח כאן באופן פילוסופי את קיומם של ערכין מוחלטים שאינם ניתנים לפרשנויות סובייקטיביות. הטענה שלי היא שכל חברה מתוקנת צריכה לבחור ולהחזיק בערכים כאלו אחרת היא גולשת מהר מאד לאנרכיה מוסרית גמורה. חברה חייבת לספק לפרטיה כלים חד-משמעיים להבחין בין טוב לרע על אף מסך הסובייקטיביות והאנוכיות שלנו. לגבי ''אל תרצח'', במקרה זה הרמב''ם הוא כבר הפרשנות. המקור הוא חד משמעי ובלתי מסוייג ולא מפרט את מי כן מותר לרצוח ואפילו לא מהו רצח. לעשרת הדברות קדמו הרבה קודכסי חוקים (חמורבי למשל). המהפכה של עשרת הדברות היתה שהן לא היו ספר חוקים לשופטים ולעורכי דין ולא כתב מטעם המלכות הקובע מה השלטון דורש מן הנתינים. הדברות נתנו בצורה כזו שברור שבפעם הראשונה הופיע טקסט הקובע ערכים מוסריים (הרי איש אינו חושב להעמיד לדין את העוברים על לא תחמוד. הטקסט בא לקבוע שחמדנות היא דבר רע (פסול). אביר הקרנפים תוקף אותי על בחירה סלקטיבית מן המקורות. כל דת הכוללת יותר מקומץ מאמינים מטבע הדברים מכילה לא מעט דברים והיפוכם. כל מי שרוצה לכבד ולשאוב מחוקי אבותיו, אין לו שום ברירה אחרת אלא לעשות זאת באופן סלקטיבי. בנקודה זו אני בוחר לפרש את עשרת הדברות כמורה דרך מוסרי ולא כטקסט משפטי ומשטרתי. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אבל אני לא מדבר על הפרשנות. אני מדבר על תורת משה עצמה. ולכן מי ששואב מחוקי אבותיו בצורה שממנה יוצא הפוך ממה שאבותיו אמרו, עשו ולימדו, נראה שהוא שואב מחוקי עצמו ולא מחוקי אבותיו. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אבות-אבותיי לימדו שאסור למרוד בגויים ולעלות בחומה. האברצייה המטונפת של היהדות, אשר מבקשת לסמן ולהחרים חנויות של ערבים, או לסמן תעודות זהות שלהם כדי שיהיה קל יותר לדקור אותם, או להוציא להורג ברחוב ללא משפט, היא זו השואבת מחוקי אבותיי בצורה הפוכה ומנוולת. ההלכה הרבה יותר רחבה וסבוכה ממה שפונדמנטליסטים פאנאטים מנסה להציג אותה. לא כל אידיוט עם סכין מוסמך לפסוק הלכה ולהתיר שפיכות דמים. יש זרמים שכאלה בהלכה, אבל הם קרובים יותר למתנדבים של דניקין מאשר לזרם המרכזי של היהדות ההיסטורית. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לאט לך. אם לא שמת לב, אנו דנים כאן במשמעות של "לא תרצח". אתה רוצה להגיב בנושא? בקשר לאלה שלומדים שאסור למרוד בגויים ולעלות בחומה, לא רוצים בכלל להחזיק מדינה. הקיצוניים שבהם הולכים למחבלים ואחמדיניג'אדים. אבל כל הקטע של לא לעלות בחומה זה מדרש אגדה וספק אם יש לו משמעות הלכתית ברורה. נדמה לי שהרמב"ם לא פסק שום דבר כזה. על פי פסקיו, בכל מקום שבו יש שלטון יהודי עצמאי - כך צריך לנהוג. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
תשמעו מה קורה פה, פונדמטליסט יהודי מסכים שיש יותר מפרשנות אחת לתורה. אחת קובעת ששלטון יהודי אסור, ושנייה - שהוא אתחלתא דגאולה. יש תקווה, אולי הוא יגלה שהקריאה המרושעת שלו ברמב''ם איננה היחידה האפשרית, ושאלפי רבנים - בדורות קודמים ובדורנו - אוסרים שפיכת-דם של רוצחים שפלים. עד אז נקווה שהנ''ל לא ישוב ארצה. כאן, עם פרצופו המקורזל וסכינו בידו, הוא עלול להיסקל בידי חבריו. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
תבורך מפי עליון. | |
|
|
| חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
| מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
 RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש
|
© כל הזכויות שמורות |