בתשובה למ.דינה, 13/10/15 17:19
 |
|
 |
||
|
||||
 |
א. הבאתי לך מספיק ציטוטים של גינויי אלימות לא מסוייגים כלל. כולל, אגב, הגינוי של אגבאריה שאיננו מסוייג בשום צורה שהיא. הבעיה שלך, להזכירך, היתה שאגבאריה העז להוסיף פסוקית בין התיאור לקיטלוג (זהלא סייג, זה מבנה המשפט), שאבו מאזן העז (במקום אחר) לטעון שאלימות גוררת אלימות (גם זה לא סייג). ב. אם את באמת טוענת שבצד הישראלי יש שפע של גינויים (כאלה שעומדים בכל התנאים שהבאת) בטח לא יהיה לך קשה למצוא לי אחד כזה. נכון? |
 |
 |
 |
|
|
|
||
|
||||
|
לא! הבעיה עם אגבריה היא בדיוק שזה גינוי לשני הצדדים, במקום גינוי לרצח עוברים ושבים תמימים ברחובות, נקודה. גם אילו היה הופך את סדר המשפט הבעיה הזאת נשארת. אני לא התחלתי עם ה"תראו, יש גינוי!", ואין לי מה להוכיח. אבל גם אתה יודע שמה שאמרתי לגבי הישראלים נכון. ואם אינך יודע- אז אתה כנראה לא גר כאן. מצדי, הדיון הזה תם. שלום שלום ואין שלום. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
גינוי לשני הצדדים הוא לא סייג, הוא גינוי לשני הצדדים (שזה ההפך מסייג). הטענה שלך, אגב, היתה: שהוא "בונה משפט שבתחילתו הוא מזכיר את הקורבנות היהודים, ומיד עובר למי שבעיניו הם קורבנות ערביים לפני שהוא מגיע אל ה"דחוי ובזוי". כדי שלא ייצא חלילה שהגינוי צמוד מדי לרצח היהודים." עכשיו נוסף התנאי שלא להתייחס לערבים... כאמור, מטרה נעה. אין לי ספק שזה לא נכון לגבי הישראלים. יותר מזה, מלבד אולי איזה אוטיסט מבודד במדבריות אוסטרליה, איזה כמה יפנים שמתחבאים באיזה אי ובטוחים שהמלחמה עדיין מתרחשת ואולי אינדיאנים באמזונס שעוד לא באו במגע עם תרבות שיודעת קרוא וכתוב, אני לא חושב שתצליחי למצוא אדם שעומד בכל התנאים שהצבת (וברט לא התנאים המתייחסין לכל אמירה היסטורית שלהם שמתייחסת לאלימות). הבעיה היא שאת מציבה תנאי אחד לישראלים ותנאי אחר לגמרי לערבים, ואז כשאיזה ערבי עומד בתנאי המיוחד שנתת להם את בוחרת לשנות את התנאי (פעם אחרי פעם). אם יש לך מטרה אחרת מלהשתכנע שאת צודקת ההגינות מחייבת לתת את אותו תנאי (קבוע) לכולם, ורק אז לבדוק מי עומד בו. |
|
|
|
| חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
| מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
 RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש
|
© כל הזכויות שמורות |