|
||||
|
||||
דווקא לא חשבתי על סיפורי עם במובן האחים גרים, אלא על סיפורים שעברו מדור לדור בעם ישראל, ובעמים השכנים. סיפור נוח והתיבה הוא דוגמה בולטת. הרבה התיחסויות ותארים שניתנים לאל העברי הם מיחזורים של תיאורי האל בעל בשירים אליליים.. תהליך השימוש החוזר באלמנטים סיפוריים קיימים לא נגמר עם כתיבת התנ"ך אלא נמשך: למשל בברית החדשה מספרים על ישו שבגיל 12 כבר התווכח עם כהנים בבית המקדש על נקודות הלכתיות. וראה זה פלא, גם יוסף בן מתיתיהו/יוספוס פלאביוס מספר סיפור דומה- על עצמו. שירת המגניפיקאט של מריה בברית החדשה היא העתק כמעט מדוייק של שירת חנה.ועוד כהנה וכהנה. |
|
||||
|
||||
נראה לי ש''התווכח עם כהנים בבית המקדש על ענייני הלכה'' הוא ה''התלוצץ עם רופאיו'' של המאה הראשונה לספירה. |
|
||||
|
||||
לי זה נשמע כמו גרסה קדומה של "מי גאון של אמא": -בני רק בן 20 וכבר רופא! -בני רק בן 12 וכבר מתווכח עם הרבנים במקדש!! |
|
||||
|
||||
בני עדיין באינקובטור וכבר מתלוצץ עם רופאיו! |
חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
RSS מאמרים | כתבו למערכת | אודות האתר | טרם התעדכנת | ארכיון | חיפוש | עזרה | תנאי שימוש | © כל הזכויות שמורות |