בתשובה להפונז, 05/10/15 20:57
 |
|
 |
||
|
||||
 |
תודה על התשובות. א. יפה. ב. אין דוגמא נוספת? קיבלת. כולם שמעו על הנמרים הידועים לשמצה אבל שוכחים משום מה את השיעור הטמילי. הסאגה הסתיימה בכניעה כתוצאה מהפעלת כוח. עד עכשיו לא שמעתי טענות. ג. אתה נוגע בנקודה מעניינת אך פחות רלוונטית. צבא עירק לא קיים ולכן לא מאיים על אף מדינה. הבעיה המורכבת שהתפתחה בעירק סוריה ושאר הדיקטורות בתזרח התיכון נובעת מזיליון סיבות ולא כולן קשורות או תלויות בהבסת הצבא העירקי. זה לא שאלה של מגלומניה אלא שאלה של מיקוד במטרות. צריך להבין מה המטרות של ארה"ב אירופה ורוסיה ומה המטרות של ישראל. הסיכון השלומאי ברור כשמש. לאחר תבוסה ערבית והסרת האיום הציבור הישראלי לא יתמוך במסירת שטחים. זה כל הסיפור. כמאמר שרון, הביבי שלנו לחיץ וסחיט ולא מסוגל להתנתק ממיצג השווא ולהתמקד במטרות הציוניות. מדוע מיצג שווא? כי לא מדובר בעקרון מוסרי, כדאיות כלכלית או מחוייבות לאנטישמיות שתביא מישהו מהערבים או הנאורים חיצוניים לשלם ביוקר עבורה. את אש"ף שארז מזוודות בביירות אף מדינה ערבית לא רצתה לקלוט. הפלסטינים באף מדינה ערבית לא מקבלים זכויות...זה הכל אוויר חם. קונדליסה רייס, קרי, קרטר, האומני"קים חסרי החת, - הכל העמדת פנים. לסיום הנקודה, זכור שקיבלנו אזהרות ופרצופים עקומים גם לפני ששת הימים ואותם נאורים מודאגים נעמדו ביציע ומחאו לנו כפיים. הפעם הראשונה שעמדתי על הרושם שהותירה הנחישות הציוני מששת הימים היתה בפאב נידח על חוף הקולורדו. אז עוד הייתי נאור וביטלתי את הדברים בהסברים שניתן למצוא בדף זה ממש. |
 |
 |
 |
| חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
| מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
 RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש
|
© כל הזכויות שמורות |