בתשובה לרון בן-יעקב, 26/09/15 19:09
 |
|
 |
||
|
||||
 |
לא כל כך דיברתי על "נכסים". יותר על "זכות אבות", "כמיהה למולדת" וכולי (או כמו שאמר יאיר לפיד: ירושלים היא רעיון). |  |
 |
 |
|
|
|
||
|
||||
|
אני מתבייש ששמו של יאיכ לפיד שורבב לכאן. בכל מקרה, יש כמה מובנים לביטוי ''זכות אבות''. למשל, מעניקים אשראי למי שאין לו משהו מיוחד חיובי או אולי יש לו דברים שליליים אך לאבותיו מיוחסים ערכים ומעשים חיוביים. מובן אחר זה המובן שקשו לזכות הקניין, מעין ירושה בזכות קשרי דם או אחר ללא קשר לערכים ומעשים של האבות והבנים. כמדומני שכאשר מדברים על זכות אבות לטריטוריה הידועה כארץ ישראל משתמשים במובן השני, זה הקשור לקניין וירושה. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אנאכרוניזם של אתיקה (או הקפדה להימנע ממנו) הוא הדבר האחרון שמטריד את הצדדים בסכסוך הזה. וכנראה שגם בסכסוכים אחרים. סלח לי אם תשובתי לא תהיה אתית או משפטית. זכות האבות לשנ"צ כנראה נלקחת ממני היום וההכרה בזה קשה מאוד. לקשר בין אדם לאדמתו יש, בפרספקטיבה של 1948, כמה רמות: 1) בית הילדות ("המפתחות שמורים אצלנו"). 2) זכות קניין על הנכס (חוזה מכירה). 3) זכות על האדמה ויבולה, הקשורה בפרנסה וקיום (שדות שעיבדה המשפחה, בארות, עצים וכדומה). 4) אובדן חיי קהילה (במקרה של כפר שלם שברח/גורש) שנעקרו ולא ישובו להיות כפי שהיו. 5) אובדן זהות מקומית ותיקה, הגדולה גם מן הקהילה באותו כפר (אובדן המיתרגם במקרה הפלסטיני, בטעות או בצדק, לפי הדעה שהבאת אתך מהבית, לפגיעה בעם שלם ובזהותו הלאומית). 6) אולי פחות קשור, אבל רגשות נקם כלפי האחראים והקשורים לבריחה/גירוש (רגשות מהסוג שגורם לתבוע פיצויים). |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
ומה נאמר אנו, אזובי הקיר, שהזכות לשנ"צ נשללת מאיתנו על בסיס קבוע? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
בינתיים היה גם שנ''צ, תודה. מה שלא משפר את התגובה אבל מילא. | |
|
|
| חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
| מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
 RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש
|
© כל הזכויות שמורות |