בתשובה למאיה, 23/09/15 15:43
 |
|
 |
||
|
||||
 |
ממש לא נכון. ניקח לדוגמא את אובאמה במהלך כהונתו, כוחות ארה"ב חיסלו את אוסאמה בן לאדן. כתוצאה מכך, סגנו איימן אל זוואהירי קיבל את הפיקוד על "אל קאעדה". איימן אל זוואהירי הסתכסך עם אבו בכר אל בגדדי - מנהיג אל קאעדה עיראק - וסילק את ה"סניף העיראקי" משורות אל קאעדה. כך נוצר ארגון "דאעש" שאנו מכירים היום. האם אפשר היה לצפות את השתלשלות העניינים הזו מראש? אני לא חושב שיש אדם רציני שיחשוב כך (תיכף יצוץ לנדוור ויוכיח שאני טועה, או במחשבה שניה - צודק) לעומת זאת, הנסיגה מעיראק, גם היא במהלך כהונתו של אובמה, היה צפוי מראש שתיצור ואקום צבאי שיקרוץ לגורמים חיצוניים. תוצאותיה השליליות נראו בעליל בזמנה, ולא רק בראייה שלאחר מעשה. רבים (כולל הח"מ) הזהירו מכך בזמן אמת (למרות שאני מודה שאני חשבתי שדווקא איראן היא זו שתנצל את ההזדמנות) ברברה טוכמן היטיבה לתאר את ההבדל בספרה "מצעד האיוולת" - ההבדל בין טעות לאיוולת הוא שאת הראשונה לא היה ניתן לצפות מראש ואת השניה - כן. |
 |
 |
 |
|
|
|
||
|
||||
|
אתה מתרכז בנהלך הסופי של הנסיגה. הנסיגה הייתה בסופו של דבר חיתוך הפסדים שהיה צריך לעשות ומה שיותר מהר. ההפסדים נגרמו עם הפלישה ועם ההתנהלות האמריקאית הכושלת שהתבטאה בממשל של ברמר. ההחלטה שלו לפרק את הצבא העיראקי ולשלוח הביתה (לרחוב) צבא של מאות אלפים שמיקצועם לחימה, הייתה המהלך הראשי והשלב הראשון של הפיאסקו. עד היום לא הצליחו להקים צבא עיראקי ככוח משמעותי במקום מה שפורק. לא רק שהצבא היה חסר, אלא האמריקאים מצאו את חייליו לוחמים נגדו במיליציות. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אובאמה לא הציג את הנסיגה כ''חיתוך ההפסדים'' אלא להיפך - כנצחון. הוא טען שהוא משאיר עיראק ''סוברנית, יציבה ובטוחה בעצמה'' | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אז מה אם הציג? מה שזה היה הוא חיתוך הפסדים. אובמה התנגד לפלישה ולא מטעמים מוסריים אלא פרקטיים. | |
|
|
| חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
| מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
 RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש
|
© כל הזכויות שמורות |