|
||||
|
||||
הרבה מאד מקריות יש במלחמה. להזכירך שנפוליון אמר שהוא אינו רוצה גנרלים מבריקים אלא גנרלים עם מזל. |
|
||||
|
||||
למזל או למקריות או לטורף הקלפים המסתורי יש חשיבות גדולה. הקובלנה היא על שיוכו לגורם מסוים כאשר מכנים אותו ברשות שידור ציבורית ''נס'' ויש כאן משום כפיית אמונה דתית על המאזינים. |
|
||||
|
||||
חשבתי כי ניתן לטעון כי גם הבחירה ב"מזל" או ב"מקריות" היא סוג של אמונה. התשובה לכך היא בחינה פשוטה של עד כמה המונח נטרלי: האמונה מניעה אנשים לפעולה, יוצרת קהילה. האם בשם ה"מזל" יצאו למלחמות? האם הקימו בתי תפילה בשמו? (נתעלם לרגע מבתי הקזינו) האם מברכים ברכה מיוחדת לאחר שבמזל החייל ניצל? בחינה נוספת היא עד כמה היה צורם לאדם המאמין באלוהים לו בכל פעם שחייל ניצל היו אומרים: "מפלצת הספגטי שוב הצילה חייל" כך מרגיש אדם חילוני כאשר מייחסים את ההצלה ל"נס" / לפעולה של אלוהים. |
|
||||
|
||||
המעניין הוא שאנשים (מכרי) מאד מוכשרים ומצליחים בהייטק החלו עכשיו ל״התחזק״ כי האיש ניצל מתאונה במזל. |
|
||||
|
||||
הקשר הוא כי תפיסה של "מקריות" אינה קלה למוח שלנו המחפש דפוסים והסברים. לכן גם הומצאה הדת כהסבר למשמעות שלאחר המוות במקום האין המוחלט, האקראי, החסר משמעות, המטיל אימה על רובנו. זכור לי מחקר משעשע בפסיכולוגיה חברתית: אדם מבקש מאנשים בתור לאפשר לו לעקוף אותם. כאשר בקשתו אינה מלווה בהסבר הוא נתקל בפרצופים חמוצים ובסירובים לרוב. כאשר הוא מצרף הסבר לבקשתו ולו התלוש ביותר אנשים רבים נענים לו. דרגת התלישות של ההסברים הולכת וגדלה ועדיין השיטה עובדת. למשל, אחד ההסברים שעבדו היה: "תנו לי בבקשה לעקוף אתכם כי היום יום ההולדת שלי!". אנשים חייכו ואפשרו. מסקנה פרקטית היא שכאשר אתה מבקש ממישהו משהו צרף לכך הסבר *כלשהו* וסיכוייך להיענות יגדלו. גם אנשים ריאליים כמו אלו שתיארת אינם חסינים מהצורך למצוא פשר למקריות מבורכת. |
|
||||
|
||||
ניטפוקון: החידלון אחרי המוות (וכמובן עצם קיומו של זה) הוא הכי לא אקראי שיש. כידוע, זה האירוע היחידי בחיינו שיש לנו וודאות מוחלטת שאכן יתרחש. |
חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
RSS מאמרים | כתבו למערכת | אודות האתר | טרם התעדכנת | ארכיון | חיפוש | עזרה | תנאי שימוש | © כל הזכויות שמורות |