בתשובה לגיל דור, 22/10/11 2:10
מורכבות ואי-מורכבות 663528
קשר • בתשובה לגיל דור יום ג', 15/9/2015, 19:16
שלום גיל,

אתה כותב: "הלולאה המוזרה היסודית ביותר היא הנקודה. נקודה היא מייצג גרפי ומיוצג מושגי נעדר כל תכונה נוספת".

לדעתי, כדי להגיע למסקנה הנ"ל, עליך להתבונן על הנקודה (אורך=0) ממימד גבוה יותר (אורך>0) ורק אז יש בידך לולאה (אורך>0 היוצא וחוזר לאורך=0).

על-פי הבנתי, למושג האורך שני מאפיינים לא-מורכבים והם: אורך=0, אורך>0, כאשר הקשר ביניהם מאפשר קיומה של מורכבות (מושג האוסף הינו דוגמא למורכבות).

אם בהתבוננות עסקינן, הבה ונשתמש בה כדי לייצג מילולית את הייצוג הגרפי הבא: ___._ (. מייצג אורך=0 לא-מורכב, _____ מייצג אורך>0 לא-מורכב)

א) מהתבוננות . ביחס ל- _____ , . הינה בתחום _____ אך אינה מהווה מרכיב שלו.

ב) מהתבוננות _____ ביחס ל- . , _____ הינו בתחום וגם לא בתחום . (בגלל היותו לא-מורכב).

מסקנה 1: (ב) הינו סתירה לוגית מהתבוננות (א) ביחס ל-(ב).

מסקנה 2: (ב) אינו סתירה לוגית מהתבוננות (ב) ביחס ל-(א).

לעניות דעתי, הלוגיקה "הסטנדרטית" נוקטת בעיקר במסקנה 1, שעל-פיה אורך>0 מוגדר ע"י אוסף של אורכי 0, כאשר רק אורכי 0 נחשבים ללא-מורכבים.

עפ"י הלוגיקה "הסטנדרטית" קיימת סיבתיות רק מאורכי 0 (רמת המיקרו) לאורך>0 (רמת המקרו) כאשר אורך>0 מוגדר כאוסף של ארכי 0 (לדוגמא: עפ"י האנליזה "הסטנדרטית" של הישר-הממשי).

לדעתי, הסיבתיות היורדת הינה תוצר אי-היכולת של אוסף אורכי 0 להגדיר אורך>0 (עפ"י סיבתיות יורדת אורך>0 הינו לא-מורכב (אינו מוגדר כאוסף של אורכי 0)) , כך שניתן להבין סיבתיות יורדת ע"י התבוננות (ב) המאפשרת את מסקנה 2.

"_____ הינו בתחום וגם לא בתחום ." שקול למסקנה כי "_____" הינו אמת ב-"." אך יכיחותו אינה כריעה ב-".", ושום אוסף של "." אינו משנה מסקנה זו.

כפי שכבר כתבתי, חלק מהחוקרים טוענים כי המוטיבציה של גדל בשתי הוכחות אי-הכריעות (או אי-השלמות), היתה להראות כי הסיבתיות העולה (מ-"." ל-"____") החזקה דיה לעסוק האריתמטיקה (כאשר אריתמטיקה הינה פעולות על אוסף סופי או אינסופי), אינה חזקה דיה על מנת להגדיר במלואו את "_____" שהינו הגורם הנמצא בשורש הסיבתיות היורדת ("_____" הינו אמת אשר יכיחותה אינה כריעה ע"י אוסף של ".").

בזהירות רבה אולי ניתן להסיק כי ה-"אני" הינו אמת ברמה "_____" אשר יכיחותו אינה כריעה ע"י אוסף של ".", ומתוך התבוננות זו ניתן, אולי, להסיק (לפחות) את הדברים הבאים:

1) מורכבות הינה תוצר של מושג אחד (נקרא לו, במקרה זה, "אורך") בעל שני מאפיינים לא-מורכבים והם אורך=0, אורך>0, הקשורים זה בזה מעצם היותם מושג אחד.

2) הבנת אורך>0 מאורך=0 מאפשרת להגיע למסקנה כי השלם הינו סכום חלקיו (ומקרה זה "האני" הינו לא יותר מאוסף של אבני-יסוד).

3) הבנת אורך=0 מאורך>0 מאפשרת להגיע למסקנה כי השלם הינו יותר מסכום חלקים (ומקרה זה "האני" אינו אוסף של אבני-יסוד).

עפ"י (2) "האני" הינו אשליה.

עפ"י (3) "האני" אינו אשליה.

יותר מזה:

עפ"י (2) אנו חיים במערכת סגורה היות ואורך>0 מוגדר במלואו ע"י אוסף של אורכי 0, משמע: המציאות תגיע לכדי אנטרופיה מכסימלית.

עפ"י (3) אנו חיים במערכת פתוחה היות ואורך>0 אינו מוגדר במלואו ע"י אוסף של אורכי 0, משמע: המציאות לא תגיע לכדי אנטרופיה מכסימלית.

אני מחזיק בדיעה כי "אני" איננו אשליה וכי תופעת החיים הינה תוצר של סיבתיות יורדת, הקיימת במקביל לסיבתיות העולה, כאשר השילוב בין
הסיבתיות היורדת לסיבתיות העולה, יכול להוביל למציאות דינמית המאפשרת הרמוניה בין רכיביה (המציאות מתפתחת לכדי אורגניזם שכל איבריו מתואמים זה עם זה
מעצם היותם נובעים ממקור אחד (בתגובתי כאן, משמש מושג האורך כמקור האחד).

אשמח לתגובות בנושא.
חזרה לעמוד הראשי המאמר המלא
מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים
האייל הקורא RSS מאמרים | כתבו למערכת | אודות האתר | טרם התעדכנת | ארכיון | חיפוש | עזרה | תנאי שימוש © כל הזכויות שמורות