בתשובה לdd, 11/09/15 20:36
 |
|
 |
||
|
||||
 |
שהפורום לא יפתח ציפיות. אבל בשבילך אני אוסיף כמה משפטים. את אלוהים אשאיר בצד כי נראה שארז מעניין יותר. גם אני השתמשתי בו כדימוי בלבד, לאוביקט כלשהו שתולים בו עוד ועוד אשמה עד לאי-סבירות. החלק בתגובתך בראש הפתיל בו אתה כורך יחדיו את כל הארגונים האזרחיים, כל מי שחשוב לו מצעד גאווה בירושלים מסיבה כלשהי (ולא נראה שאתה מכיר במגוון סיבות), כל הסוטים והסוטות וכל מי שרואה בסמלים חיים כמו ירושלים משהו שאסור שיהיה שייך לקבוצה אחת בלבד ואז מדיר ומנדה אותם תחת הכסות של עקרון אי הפגיעה ברגשות הציבור, הוא לא מעניין. היה ממנו פה כבר לא מעט. גם זה שאתה לא מודע כנראה לכך שאתה מבצע את התמרון הישן הזה לא כל כך מעניין. והאש והגופרית שהתחלפו באברי מין (זיכריים) והפרשות היו יכולים להיות משעשעים אלמלא בחרת לקשר אותם למה ולמי שבחרת. החלק המעניין הוא הטענה המובלעת שלך שאת התמים והברים יש לנעול על בריח בבית בבתוליהם, או למצער, למסור אותם לחינוך מונע מתאים, הם מסוכנים מידי לחברה שלנו, שכן, אם יחשפו לאותם השקרים שמתקראים ערכים אנושיים אוניברסליים תמיד יהיו כלי משחק בידי ארגונים זדוניים המעונינים בהשמדתנו. אתה מיצר על כך שלאחר הירצחה ''נמסרת'' הנערה כסמל לקבוצה שאתה מתנגד לדעותיה ומתעלם מכך שבחייה בחרה בעצמה (ולא נמסרה) באותה הקבוצה (מצעד הגאווה) והזדהתה אתה. לא ממש כיבוד זכרה. לא שאין שימוש ציני בתומכי החופש האישי ההומניים התמימים, כפי שיש שימוש ציני בבעלי אמונה זכה, אתה, כשבחרת בדעה שאין למצעד גאווה מקום בירושלים (תוך נפנוף ב''ארגונים אזרחיים'') בחרת שלא לאפיין את אותם הגורמים הציניים לדעתי. פשוט הפכת עצמך לעוד אחד שרואה בהומואים טומעה הדורשת נידוי. |
 |
 |
 |
|
|
|
||
|
||||
|
אני לא השתמשתי בארז כאובייקט. ארז הוא שמפעם לפעם נדבק לתגובות שלי ואז מתחיל להגיב בפראות. אני גם לא ציינתי ולא הייתי מציין ביטויים כמו סוטים וסוטות, ולא הפכתי עצמי לעוד אחד שרואה בהומואים טומאה הדורשת נידוי. אני גם לא מרגיש שאני ''מבצע תמרון'' כלשהו, או רוצה לנעול בבית בתוליהם ולמסור לחינוך מונע מפני המסוכנים לחברה, או מפני ''ערכים אוניברסליים'' כאילו הומוסקסואליות היא ערך. לא אמרתי דבר מכל אלה, ואין דרך שמשהו מזה ישתמע. אלמלא אני מניח שאתה מחזיק הרבה בבטן, הייתי אומר שאתה כנראה על סמים. עצתי שתלך לרוקן כל זה בשירותים או אצל מישהו אחר שירצה להתנגח איתך, וגם משהו מן ההתלהבנות שלך תרוקן, ואם בסוף כל אלה עדיין תרגיש שאתה מסוגל לדבר לעניין, אולי אפשר יהיה לקיים איזה דיון על המצעד. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
כאמור- ארז הוא לא האוביקט אלא דימוי לאוביקט כלשהו שהוא חזות כל הרע. הומוסקסואליות לא מדוכאת היא ערך כפי שנשיות לא מדוכאת היא ערך ומצעד הגאווה, בירושלים, עוסק בערך השני לא פחות מבראשון. אם אינך מבין את זה ודאי שאינך מבין מדוע נערך המצעד בירושלים, או שאינך מכיר את ירושלים. (לכן, אני מניח, קישר הפונז למחיקת פני אישה). אכן, התגובה שלי מכילה כמות כזו של דברים שלא באמת נאמרו שבמקום אחר הייתי מתנצל עליה, כאן, הדברים מתיחסים לסאבטקסט העשיר שלך. סאבטקסט שלרוב אתה עומד מאחוריו והנה, בתגובה לצפריר, עמדת מאחוריו: לטנף, לטמא. ומי הם המטנפים והמטמאים, או אלו שנמשלים לחרא על הדגל? אתה מתאר את "הארגונים האזרחיים" כגופים השולחים טינופת וטומאה לירושלים ומה היא אותה הטינופת? מה ומי מוחקים את הסימליות של ירושלים ומה היא אותה הסימליות החשובה לכל כך הרבה אנשים טובים אם כך היא נמחקת? תסביר לי בבקשה: איך אפשר שלא להבין מהפוסט שלך (הפותח את הפתיל ואינו תגובה לתגובה של ארז), מעבר לטענה שלמארגני המצעד יש אינטרסים אנטי-תרבותיים לדעתך, שמשתתפי המצעד עצמם הם תועבה, ותמימים המולכים שולל אל הטומאה? מה הוא המזוהם או הנקי אם לא המרחב הציבורי? איך צריכה להתייחד ירושלים משאר הערים ולמה זה קשור דווקא להומואים? אני מנסה כל הזמן להשוות בין התגובה שלי לדברים האלו שלך ובין התגובות מימין כשאתה זועק את זעקותיך כזעקות הדמוקרטיה. הלו גם שם הטענה היא להשמצה של ציבור, כשאתה מציע למשל להסיר את הגנת המדינה מעל מי שפועל כנגדה לדעתך. תסביר לי בבקשה מה הוא אותו האופן המסוים בו נוהגים משתתפי ותומכי מצעד הגאווה ואולי אסכים איתך שצריך להרחיק אותם מירושלים. |
|
|
|
| חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
| מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
 RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש
|
© כל הזכויות שמורות |