|
||||
|
||||
וְאוּלַי לֹא הָיה כלבי מֵעוֹלָם. אוּלַי מֵעוֹלָם לֹא הִשְׁכַּמְתִּי עִם שַׁחַר לַגַּן, לְשחררו מרצועתי; מֵעוֹלָם, בְּסיבובים אֲרֻכִּים וְיוֹקְדִים שֶׁל אביב, בִּאוספי שקיק עֲמוּסַ חוויוֹת לֹא נָתַתִּי קוֹלִי בְּשִׁיר; מֵעוֹלָם לֹא שיחררתִּי טרוניה שׁוֹקְטָה או קללה על הכלב שֶׁלִּי... הוֹי הכלב שֶׁלִּי, |
חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
RSS מאמרים | כתבו למערכת | אודות האתר | טרם התעדכנת | ארכיון | חיפוש | עזרה | תנאי שימוש | © כל הזכויות שמורות |