|
אם כך, יש לך חוסר הבנה מוחלט של המושגים "פליט" ו"הגנה קבוצתית". ומי שלא מבין בוודאי שלא יכול להסביר. נחזור ליסודות: תפקידה הראשוני של מדינה (כל מדינה) הוא לשמש מגן לאזרחיה. יש מקרים שבהם המדינה מאבדת את היכולת להגן על אזרחיה (למשל בגלל מלחמה או מלחמת אזרחים), או שהיא לא מגנה על חלק מאזרחיה מרצון, ואפילו רודפת אותם - (בגלל דתם, מוצאם, השתייכות פוליטית וכו'). אנשים כאלה, שלא נהנים מהגנתה של מדינת המוצא שלהם, הם פליטים, והמדינות החתומות על אמנת הפליטים מחוייבות להגן עליהם אם הגיעו לתחומן וביקשו מקלט. באופן רגיל, כל מבקש מקלט צריך להוכיח בנפרד שאכן הוא פליט באופן אישי - שהוא נרדף בגלל מוצאו וכו'. אבל אם יש משבר הומניטרי ידוע במדינה מסויימת, (לדוגמה במהלך מלחמת אתיופיה-אריתראה) - כל קבוצת האנשים שהגיעה מאותו מקום נהנית מההגנה הקבוצתית, ולא צריכה להוכיח באופן פרטני שכל אחד ואחד מהם הוא פליט. ברגע שהמשבר ההומניטרי נפסק (פרסום הדו"ח הבריטי על אריתריאה) , ההגנה הקבוצתית פגה, והנחת המוצא היא שמבקש המקלט יכול וצריך לחזור למולדתו, אלא אם כן הוא יוכיח שהוא אישית נרדף במולדתו בגלל מוצאו וכו'. (באריתראה - בתור משטר רודני - בוודאי יש דיכוי פוליטי, אבל אין רדיפות דתיות או אתניות). לא רק שהגנה קבוצתית אינה נחותה ממעמד של פליט, אלא שרוב הפליטים בעולם הם פליטים מתוקף הגנה קבוצתית כל עוד האריתראים (והסודאנים) נהנו מהגנה קבוצתית, לא היה כלל טעם בהגשה בקשה, זה סתם בזבוז משאבים של הרשויות, שיכולים לשמש לטיפול ב11,000 הבקשות של מבקשי המקלט האחרים.
|
|