בתשובה לארז לנדוור, 27/08/15 8:07
 |
|
 |
||
|
||||
 |
אתה קובע קביעה פסקנית וחד משמעית כאילו כתבת דוקטורט בנושא לפחות. מה לעשות שבתי המשפט לא מסכימים איתך. הנה למשל בית הדין לפשעי מלחמה בהאג קבע ב2006 כי האכלה בכפייה של עציר שובת רעב אינה פשע. the body of law laid down by the European court of human rights did not view force-feeding as "torture, inhuman or degrading treatment if there is a medical necessity to do so ... and if the manner in which the detainee is force-fed is not inhuman or degrading". יתר על כן, הוא טען שאסור לרשויות להיכנע לשביתת רעב שהוא רואה בה "התנהגות מניפולטיבית" should not be undermined by the accused's manipulative behaviour ושהן חייבות למנוע יצירת "שאהיד" to avoid creating another Serbian martyr". מקור:דיווח בגרדיאן הבריטי |
 |
 |
 |
|
|
|
||
|
||||
|
קביעות פסקניות וחד משמעיות זה המומחיות שלך. גם בית המשפט בהאג לא בהכרח מייצג תפיסה של זכויות אדם. ובנוסף, יש כאן הבדל - העציר הסרבי נכלא על סמך ראיות מוצקות בעוד שמוחמד עלאן נעצר במעצר מנהלי, כלומר על סמך שמועות ובהליך לא תקין משפטית (מהבחינה הדמוקרטית, לא מהבחינה הפורמלית). בעוד שבהאג רוצים להביא פושע לדין, כאן ההתנגדות לשביתת הרעב נובעת מחשיפת השקר והעוול שבתהליך המעצר המנהלי. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
נניח שמחר יקום אסיר ערבי שנשפט על ידי ישראל לעונש מאסר ארוך ויחליט שהמשפט שלו לא הוגן או לא מוסרי מסיבה זו או אחרת. וכדי להיאבק על צדקתו, הוא יחליט לשבות רעב. מה אז? האם גם אז הזנה בכפיה תהיה פשע? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
כן אלא שאז במקרה והוא נכלא בצדק מאבקו יהיה לא צודק. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אתה שוב קובע קביעות פסקניות בלי לדעת את העובדות. העציר הסרבי נכלא על סמך "ראיות מוצקות" כל כך, עד שהוא שוחרר ב2014 (אחרי 11 שנות מעצר) ללא שהורשע בדבר. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אם כך, כנראה שמעצרו לא היה מוצדק והוא צדק במאבקו. זה בהנחה שהוא אכן שוחרר בצדק. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
במלים אחרות, גם אם העמצר לא מוצדק (בדיעבד או למפרע), בית הדין הבינ''ל לפשעי מלחמה קבע כי הזנה בכפייה של עציר ששובת רעב אינה פשע. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
וכבר אמרתי שלא חייבים להסכים עם כל פסיקה של בית דין. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
ברור שלא חייבים להסכים עם כל פסיקה של בית דין, רק עם אלו שתואמות להשקפת העולם שלי. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אלו שלא מתנגשות עם עקרונות מסוימים, ביחוד כאלה הקשורות לזכויות אדם אפילו אם אותו אדם הוא אסיר, פושע או טרוריסט. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
בינתיים יש פסיקה של בית הדין בהאג שלפיה האכלה בכפיה אינה פשע, ועוד פסיקה של בג"צ שלפיה האכלה בכפיה, במידה ונשקפת סכנת חיים לשובת, היא מותרת. נוסיף לזה את פסיקת בית הדין האירופאי לזכויות אדם, לפיה "פעולה מטעמים רפואיים, מעצם מהותה אינה יכולה להיחשב בלתי הומנית או משפילה, ולפיכך, לעתים, מתקיימות נסיבות שניתן להזין בכפייה אסיר, לדוגמה, אם עלולים להיגרם לו נזקים בלתי הפיכים, ויותר מכך אף חובה להזינו בכפייה אם נשקפת סכנה ממשית לחייו". כלומר מצד אחד יש לנו 3 מהאינסטנציות המשפטיות הגבוהות ביותר, כל אחת בתחומה, שקבעו שהאכלה בכפיה בנסיבות מסויימות (למשל עציר שובת רעב שעלול להיגרם לו נזק בלתי הפיך) אינה פשע, ומצד שני אתנחתא קומית שטוענת ההפך. עכשיו כל אחד יכול לבחור באיזה צד של המשוואה הוא נמצא. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
ויש התנגדות של ההסתדרות הרפואית בישראל וכמובן של ארגוני זכויות אדם ויש פרספרקטיבה היסטורית של הנושא עוד לפחות מימי הסופראג'יסטיות וישנם הגבלות להאכלה כזאת גם בפסיקה המחייבת אותה ומצד שני אתנחתא טוקבקיסטית הידועה בתגובותיה הלא עניניות. אבל את החלק השני של המשוואה מכירים כאן מזמן ויודעים מה טיבו. לא באמת צריך לבחור. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
ההסתדרות הרפואית לא מתנגדת להאכלה בכפייה כשיש לה הצדקה רפואית, אלא רק כאמצעי מנהלי לשבירת שביתת רעב. עמדתה רחוקה מאוד מהקביעה הפסקנית שלך. לגבי ארגוני ''זכויות אדם'' כבר יש קונצנזוס (וגם הודאה של חלקם) ש''זכויות האדם'' כלל לא מעניינות אותם אלא רק משמשות כקרדום לחפור בו, לקידום מטרותיהם הפוליטיות. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
גם אני התייסתי להזנה בכפייה כאמצעי מנהלי לשבירת שביתת רעב ולא לטיפול רפואי כאשר הוא נחוץ. אין שום קונצנזוס על זה, רק טענה דמגוגית החוזרת ונשנית מפי טוקבקיסטים כאן באייל ומחוצה לו ובוודאי שאין הודאה כזאת מצידם. הם אינם מסתירים שמטרתם היא פוליטית (דבר לגיטימי ומתבקש לכל ארגון עם תפיסת עולם כלשהי) להבדיל מתנועות לא ישרות כאם תרצו המנסות (ללא הצלחה) להסוות את עצמן כתנועות חברתיות וא-פוליטיות. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אתה כתבת בתגובה 662280, שהיא תגובה ישירה לנושא הדיון (לא משורשרת, לא כתגובה ל"פרובוקציה, עם כותרת שאתה בחרת) "זה פשוט מאוד. הזנת אדם בניגוד לרצונו זה פשע. נקודה". בלי הסתייגויות ובלי תנאים. כשאתה סוף כל סוף מבין (אחרי אין ספור תגובות) שאין לך אפשרות להגן על האמירה השטותית הזו, במקום להודות בטעותך אתה מכחיש שבכלל טענת אותה (עם תירוץ שקרי לחלוטין) ובמקום זה מנסה להסיט את הדיון לכיוונים אחרים, בכלל לא קשורים (מה הקשר ל"אם תרצו"?! הם כלל לא הביעו את דעתם בנושא הזה. אם כבר, אז הם בצד של שובתי הרעב, כזכור הם הנהיגו שביתת רעב כמחאה נגד ההתנתקות). אתה פשוט שקוף. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לא נכון. כתבתי תגובה לסקר שנכתב בהקשר של שביתת הרעב של מוחמד עלאן וכך גם הבנתי שתתפרש. בשאלות שנשאלתי הבהרתי שכוונתי לא למצב של טיפול רפואי כמו אנורקסיה למשל אלא לענין המעצר המנהלי. את וחברך הירוק מחפשים כל הזדמנות לתקוף אותי ומנצלים כל פירצה. מן הראוי שתרגיעו. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לא נכון. לא כתבת "הזנה בכפייה של עציר מנהלי היא פשע" אלא "הזנה בכפייה של אדם היא פשע". יתר על כן, טענת בתוקף שבתי הדין השונים שקבעו כי מותר להזין בכפייה עציר שובת רעב אם יש הצדקה רפואית לכך, טועים. בקיצור, במקום לתת תירוצים מופרכים, פשוט תודה שטעית ותחזור בך. ולגבי ה"הזדמנויות לתקוף" - עצה ידידותית - אם תסתכל על התגובות שאתה כותב, ותספור עד 10 לפני שאתה לוחץ על משלוח התגובה, יש סיכוי טוב שתספק לנו (ואם תשים לב, זה לא רק רחל ואני, אלא יש קונצנזוס די רחב לגביך במחנה שלנו) פחות הזדמנויות כאלה. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לגבי התגובה הראשונה שלי, קרא שוב את מה שכתבתי. לאור השקפה זו ניתן למתוח ביקורת על פסיקות בית דין שהן כמובן מחייבות אבל לא בהכרח צודקות. ואתה האחרון כאן שיכול להטיף מוסר למישהו. את העצה שלך מומלץ לך להחיל על עצמך. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
בוודאי שניתן למתוח ביקורת על פסקי בית דין, אבל אתה לא מתחת ביקורת (=נימוקים), רק הכרזת בבטחון מוחלט שהם לא נכונים. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
את העקרון שלפיו אני מתנגד לפסקי הדין נימקתי - אם רצונו של אסיר לשבות רעב במחאה על תנאי מעצרו זו זכותו. ומעבר לזה, אני לא חייב דין וחשבון לך או לכל אחד אחר על תגובותיי. אם אתה לא אוהב אותם, זבש''ך. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני מסכים שאתה לא חייב דין וחשבון על תגובותיך, אבל אתה טועה בכך שאתה חושב שאני לא אוהב אותן. נהפוך הוא - הקומיות הטמונה בהן תדיר הופכת אותך לשק חבטות מילולי נוח, לי ולאחרים במחנה שלי, והבכיינות שלך על זה רק מגבירה את ההנאה. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
גם אתה טועה. חוסר היכולת להבין את אמירותיי גורם לך ולאחרים במחנך להגיב לי שוב ושוב ורק מדגיש את המוגבלות המנטלית שלכם. לגבי כל מה שאי פעם אמרת עליי, מתי לאחרונה הסתכלת במראה? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לא אמרו כחמים ''אין סכין ננעצת אלה בירך אויבה'' ועל כן כדאי אולי לכל הצדדים לעבור לפסים ענייניים יותר, ולחסוך לשאר באי האתר את בזבוז הזמן על קריאה של מטא-דיונים משעממים. | |
|
|
| חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
| מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
 RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש
|
© כל הזכויות שמורות |