בתשובה לאייל אדמוני, 01/09/15 21:04
תודה על דיון מרתק 662612
נמר טמילי  (אתר) • בתשובה לאייל אדמוני יום ד', 2/9/2015, 14:37
אני עומד מאחורי האמירה שחלק ניכר מהדגה בסכנת הכחדה. לא התייחסתי לביומסה כללית אלא לחשיבות מסחרית, כמות פריטים, גודל פריטים ושלל כולל. סוחרי דגים ודייגים הם עדיין מקור המידע המהימן ביותר לדגה. כל דייג וסוחר דגים בארץ יספר לך על כמות וגודל הלוקוסים, האנטיאסים הפלמידה הלבנה והטונות שמגיעים מהים הפתוח לעומת העבר. כיום רוב הסחורה מגיעה מגידול וייבוא. לוקוסים אדומים בקושי רואים ופריטים בגדלים של 6-9 ק"ג אני ממליץ לצלם לטובת הנכדים. מבירור עם נמרים מסביב לעולם המצב די דומה כשהיוצא מהכלל הוא הדיג (המצומצם ממילא) במז' אפריקה. יש בישראל ביולוגים ימיים שהתעקשו שההיפך ואפילו דייג ציוני שטען שהחיים דבש וזה מגוחך (הוא התמקד בשייט הכחול והמדענים לא חקרו זן מסחרי פראי אחד). אני לא מומחה מדופלם ובכל זאת ברור כיום שלא אני הוא זה שצריך לאכול את הכובע.

הקשר למספרים הוא הלחץ על הדגה. מדברים על כושר דיג גבוה פי שלוש מסף הנזק. חשוב להבין איך הגיעו למספרים שאמורים לאפשר דיג בר קיימא. לצד הלחץ הכלכלי מתקיים בצד שאחראי על הרגולציה ערפל מדעי (נתונים) שיש הטוענים שמאפשר קבלת מסקנות וסימון קווים מפוקפקים מלכתחילה.

ראוי להוסיף לבעייתיות המובנית את האתגר שבהבנת מערכת אקולוגית חסרת גבולות ברורים שמשתנה בצורה מחזורית בנוסף לעונתיות השנתית וחשופה להגירת מינים ונתונה לאלפי השפעות גומלין קצרות וארוכות טווח. אף אלגוריתם לא מסוגל לענות על השאלה מה יקרה אם נוציא את כספיתון או נוסיף את בוב ספוג למערכת אקולוגית בעונה מסויימת.

המדענים מפרסמים מחקרים והמלצות למרות מיעוט ואיכות הנתונים במקום להודות שהמדע- עם כל הכבוד לטכנולוגיה עדיין אינו מבין את הים ברמה שתאפשר קבלת החלטות אחראיות ונבונות. בניגוד לגידול יבולים ובעלי חיים הדייגים מבינים את הדגים יותר מכל אחד. הם אלה נמצאים כל החיים בים ויודעים דברים שלא תמיד ניתן לכמת או להסביר. חלק מהדייגים עדיין מסתמך על אינטואיציה, נוטים להגזמות וחלק אנלפביתים אך למרות זאת הם מספקים תובנות שקשה להתווכח איתם:

1- הים מנהל את הדגים בעצמו(זה לא ציטוט אבל זה הדיבור שמתאר "יישות גדולה" שמנהלת אקולוגיה בהתאם לצורך אמיתי).
2- הים בצרות. זה לא רק בכיינות ישראלית כי תופעות כמו העסקת זרים השבתת ספינות וחיסול קהילות דייגים נפוצות בכל העולם.

אני מסכים עם הצורך בהשוואת הכמות לאפשרי כיום ולא למה שהיה וכמובן על הצורך בניהול ובכל זאת סקפטי. למדענים יש רקורד בעייתי בהתערבות באקולוגיות ימיות. את גודל הנזקים מסכר אסוואן תעלת סואץ והנסיכה בימת ויקטוריה עדיין מנסים להבין ועברו כמה שנים.
חזרה לעמוד הראשי המאמר המלא
מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים
האייל הקורא RSS מאמרים | כתבו למערכת | אודות האתר | טרם התעדכנת | ארכיון | חיפוש | עזרה | תנאי שימוש © כל הזכויות שמורות