בתשובה לדנידין, 17/04/02 19:12
 |
|
 |
||
|
||||
 |
אני אנסה לנסח את דבריך בסעיפים ולהתיחס אליהם אחד אחד(השעה מאוחרת וזה יעזור לי להתרכז). א.מוסרי=משתלם, משפט זה לא הוכח. ב.ישנם אנשים עם מושג מוסריות איתו נולדו,או שרכשו אותו. ג.עבור האנשים הנ"ל בלבד, יתכן והחוק תקף. ד.מוסר =? מצפון=?רגשות אשם=?משהו חיובי=?חולשה(משהו שלילי) הכל בעיני המתבונן. ה.קיומם של אנשים שנחנו בדבר הזה(שבכלל לא ברור אם הוא חיובי או שלילי)לא מוכיח כלום. ו.אם תקפות החוק שניסח סחרוב היתה גלויה לכל,לא היה צורך במוסר.(בצורתו כיום). תגובתי: א.מסכים,וכבר ציינתי את קשיי ההוכחה,כמו טווח הזמן הנדרש לחשיפת הקשר בין פעולה לא מוסרית לתוצאתה,והבעייתיות בשימוש בפרמטרים חומריים בלבד לבדיקת התוצאה.(רב הנסתר על הנגלה). והוספתי,שאני מוצא בי רצון לבדוק את תקפות החוק,לא אמרתי שתקפותו נבדקה והוכחה. ב.אני סבור שאנשים רוכשים את המושג,אך אין זו רכישה במובן החומרי המקובל,כלומר שעכשיו זה שלך.מין שולחן ערוך מוסרי,שאם תפעל ע"פ מצוותיו תהיה מוסרי. מאחר והמבחנים המוסריים שהחיים יכולים לזמן לך אינם צפויים,ובחיים המודרניים מורכבותן של השאלות המוסריות רק גדלה,מושגי מוסר נוקשים לא יסייעו,כפי שהראה קישלובסקי ב-"10 הדיברות".(האם למתנחלי איתמר ויצהר אין כבוד לעשרת הדיברות?ודאי שיש,אך זה לא מספיק לסיטואציה המורכבת כאן). אנחנו נדרשים כיום לפתח "אינטואיציה מוסרית" כלי פנימי דינמי,ועמו לבחון כל סיטואציה באומץ,כן ,אומץ היא מילת המפתח כאן,ואם אני כנה עם עצמי,אדע מתי לא היה האומץ לצדי, בעת שנדרשתי להכרעה מוסרית.(אללי,זכרונות פחדנותי צפים). אני לא חושב שאפשר להוולד עם מוסר,אחרת היו מאשימים את בני השנתיים בעבירות מוסר, גניבה(הם חושבים שהכל שלהם),התערטלות בפומבי,ועוד.ילדים קטנים הם כמו אדם וחוה בטרם אכלו מעץ הדעת.רק אח"כ אומר אלוהים: "הן האדם היה כאחד ממנו לדעת טוב ורע". יש קשר מעניין שמופיע כאן בין מוסר לידיעה.(ששפינוזה הרבה לעסוק בו). אני חייב לפרוש לישון.אמשיך מחר. |
 |
 |
 |
|
|
|
||
|
||||
|
עד שאתה ממשיך, רק הבהרה קטנה לגבי העניין ההוא של "להוולד עם מוסר". לא התכוונתי לכך במובן הפשטני של מישהו שנולד כשציוויים מוסריים כבר חקוקים במוחו, אלא שייתכן שיש שוני במבני אישיות מולדים מבחינת היכולת/נטיה/אפשרות של האדם לפתח עקרונות מוסריים. כמובן שהשפעות סביבתיות - חינוך, למשל - הן גורם חשוב ביותר, אבל אני לא פוסל את ההשערה שמעורבים כאן גם גורמים ביולוגיים, כמו בהרבה מאפייני אישיות אחרים (בטח יש על זה מחקרים, אבל אני לא מכיר אותם). |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני מרגיש שעלי להשלים את תגובתי למרות הזמן שחלף (סליחה). קרא לזה רגשי אשמה או מצפון או... בקשר להבהרתך הקטנה-מקובלת עלי. סעיף ג.-ישנם אנשים שיספרו שהסבא שלהם עישן עד גיל 87 ,כהוכחה לכך שעישון לא מזיק,רק מחקרים מ-20? השנה האחרונות מצאו קשר מבוסס בין הטבק לנזק בריאותי,שלא יאפשר לטענה כזאת להתקבל על דעתנו,בעוד שפעם היא היתה "תופשת".כעת נאמר:כן,אך סבך יכול היה לחיות יותר ובאיכות טובה יותר לולא עישן. כלומר הקשר שהתגלה אינו נסמך על מקרים פרטיים לכאן או לכאן.לא על מי שקיבל סרטן ריאות בגיל 30, ולא על הסבא. סעיף ד.-האם למוסר אין משמעות החורגת מעיני המתבונן?האם לא מדובר בפורנוגרפיה שהיא ענין של גיאוגרפיה? אינני סבור כך,אני חושב שרגישות לזולת,המנעות מגישה כוחנית,ניצול וכו',הם תנאי להמשך הקיום האנושי,בודאי קיום מאושר.כעת כאשר הטכנולוגיה מזמנת לנו כוח הרס ומניפולציה אדיר,ללא פיתוח מקביל של עוצמה מוסרית,נלך אל התוהו. קיומם של אנשים שנחנו בכוח מוסרי מוכיח הרבה, הוא מוכיח שזה אפשרי לאדם,מהטמה גנדי,מנדלה,וכו' הם מורים עבורנו,מתווי דרך,למאבק לא אלים,לוועדת הפיוס והאמת ככלי לפירוק שנאה,וכו'. בענין זה אנקדוטה קטנה:בצריף של בן-גוריון בשדה בוקר,תלויות מספר תמונות על הקירות,אישים שהעריך,לינקולן,משה רבנו...בחדר השינה תמונה אחת בלבד, כנגד מיטתו,מהטמה גנדי,בו נתן מבט אחרון טרם לכתו לישון.(לפולה היה חדר שינה נפרד,עם תמונות הנכדים). מחשבות רבות התעוררו בי לנוכח זאת אך אניח להן כעת. ואחרון חביב-המוסר בצורתו כיום מוכר לנו בעיקר מן הדילמות המוסריות,אז אנו מתעוררים לבחירה בין טוב לרע במלןא החריפות,היכן שהתורשה והחינוך נגמרים ,ויש מאבק ואקטיביות פנימית ,מי שהכריע ולו פעם חישובים תועלתניים מכל סוג שהוא לטובת החלטה מצפונית,יודע שהכרעה כזו בנתה אותו כאדם במובן העמוק וארוך הטווח, וכן שערכה של הכרעתו רב ככל שהפרקטיות ממנה והלאה.(עיין ערך חסידי אומות עולם). |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
בעניין סבאים שמעשנים עד גיל 87- כשמלאו לארווין ברלין מאה שנה הוא אמר- אם הייתי יודע שאגיע לגיל כזה, הייתי שומר על עצמי טוב יותר. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
בלי החוכמה שמיוחסת לג'ורג' ברנרד שואו שכשנשאל אם אינו פוחד מהמוות, ענה שרוב האנשים מתים לפני גיל 80, כך שהוא עבר כבר את הגיל המסוכן. | |
|
|
| חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
| מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
 RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש
|
© כל הזכויות שמורות |