 |
|
 |
||
|
||||
 |
המתנגדים והמצדדים בחוק- כולם אומרים דברים נכונים, אבל טועים. למעשה, רוב החרדים (או הרבנים) רואים חשיבות ואפילו מצוה בהשתתפות חרדים במשימות הביטחון וכואבים את המצב בו מקריבים החילונים (והכיפות הסרוגות) את שלומם וחייהם בהגנה על העם- כולל על החרדים. הם אינם מעוניינים בהבדלה בין דם לדם. ראו באיזו מהירות ומסירות נפש מגיעים מתנדבים חרדים (שהוכשרו לכך) לאתרי פיגוע המוני לזהות חללים וחלקי גופות ולהביאם בשלום לקבר ישראל. הרבה משפחות שכולות חבים תודה לאנשי חסד של אמת בפיגועים אלה. (יש חילונים מתנדבים לעבודת קודש זו?) אבל יש סיבה יסודית שמונעת מהם לשרת. לפני שאגלה את הסיבה אתן רמז. אנו רואים שחוק זה מקפיץ את מנהיגי החרדים יותר מכל חוק אחר ואין ולא היה לאף מנהיג פיתרון חילופי; ח"כ חרדי לא יצביע בעד גיוס חרדים תמורת כל הון שבעולם. גם אם יציעו לחרדים את משרד החינוך, המשפטים, המשטרה, הדתות, החוץ, הביטחון ואפילו את ראשות הממשלה. גם אם יבטלו את מוסד הבג"ץ או ימסרוהו לבד"ץ. גם אם יציעו את כל תקציב ארה"ב למוסדות התורה ולישיבות. גיוס החרדים הוא יהרג ובל יעבור. אז מדוע השידוך. השידוך הוא גורם יסודי וחשוב ביותר בחיי החרדי. זר לא יבין זאת. (גם אני מתפלא פעמים רבות עד כמה השידוך מכתיב להם את החיים). חרדי שאינו נמצא/ עובד/ לומד במסגרת החברה החרדית מאבד את האפשרות להתחתן עם כלה "ראויה"- ההורים שלה לא יסכימו. גם בתוך החברה החרדית כל פניה של הבחור הצעיר ללימודים במוסד מסויים או לעבודה במקום מסויים יכריעו את איכות השידוך. הפחד מפני "ירידת מניות" בשוק השידוכים קיים הן אצל הצעירים והן אצל הוריהם. עבודה של צעירים חרדים במקום בו יש גם אנשים חילוניים, או בנות, או אפילו טלויזיה "תסמן" אותם. לפיכך, שירות צבאי, שהוא כידוע לכולנו אירוע משמעותי על עיצוב האישיות הצעירה, הוא אירוע אינטנסיבי מאוד, השירות הצבאי פוגע בשידוך. רק אם יהיה שירות צבאי השומר על צביון חרדי ללא השפעות חיצוניות, וצעירים חרדים איכותיים יתגייסו, יתחיל תהליך של לגיטימציה לשירות והשידוכים לא יפגעו. (עדיין אין דבר שישווה לשידוך עם תלמיד "עילוי" בישיבה.) לסיכום, החרדים חרדים מפני אי היבדלות מהחילונים, גם במחיר הבדלה בין דם לדם, כי שמירה על הנשמה חשובה משמירה או איבוד החיים, או אם תרצו, החיים האמיתיים הם חיי הנשמה, וחיי הגוף חולפים ממילא. אבל זו פילוסופיה שאין לה תוקף לצעיר החרדי, אלא למנהיגיו, אבל ה"שידוך" כובל אותו להישאר במסגרת ולציית לרבנים. הפתרון של ועדת טל אינו צודק ואינו שיוויוני, אבל הוא סולל את הדרך למעורבות ושיתוף של החרדים בשוק העבודה ואפילו בצבא. יתכן שבכך הוא יסלול את הדרך לגיוס שיוויוני לאחר שהחרדים יתרגלו לפתיחות גדלה והולכת, ועם הזמן וההרגל תקטן ההשפעה על ה"שידוך". ועד שתי נקודות: 1. אע"פ שהסיבה שכתבתי נכונה ואמיתית, המסבירנים של מנהיגי החרדים לא יכולים להרשות לעצמם להציג אותה. שיעורי בית: תחשבו מדוע. 2. כל חוק ניתן לשינוי. הרי חוק טל לא ישנה לרעה את המצב- בין כה החרדים לא מתגייסים. בכל יום יהיה אפשר להעביר חוק מחייב גיוס שיוויוני. 3. אם מעמיקים רואים שאין כאן רעים וטובים או צודקים וטועים. כל צד כבול באזיקים שלא מאפשרים לו לנקוט עמדה שונה. מאחר שכולנו אסורים בכבלי עצמנו לא נוכל לשנות את זולתנו. אם נפנים את זה לא יהיה מקום לשנאה בינינו. מה שנותר לנו לעשות הוא לפתח את אהבת ישראל. ולשמוח. |
 |
 |
 |
|
|
|
||
|
||||
|
חורה לי דבר אחד במה שאמרת. כל הטיפול הגופות בישראל נתון בידי הממסד האורתודוקסי. אדם שרוצה להיקבר בצורה אחרת ניתקל בהתנגדות. הוא נאלץ לשלם עבור קבורה חילונית (כאשר קבורה דתית ממומנת ע''י המדינה) אין חלקות לקבורה אזרחית בבתי הקברות הרגילים.. כשאני רואה את אנשי חסד של אמת, אני לא רואה אנשים שרוצים לעזור אלא אנשים ש א. אוספים מצוות. ב. שומרים באדיקות על המונופול שלהם. |
|
|
|
| חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
| מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
 RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש
|
© כל הזכויות שמורות |