|
||||
|
||||
טוב שלא סייגתי. רבים מחברי הטובים ביותר נסעו לקפריסין כדי להרגיש את האור. כן, הכפיה היא דתית ללא ספק -אבל שולית. כולה שעה עם הרב, זה מה שהחילוני מחוייב לו. נכון, לא בסדר וצריך לשנות ולהפריד דת מהמדינה אבל בעיני שעה בחיי החילוני לא מספקים גושפנקה לטענה שהוא חיי את חייו בארץ היהודים תחת כפיה דתית. זה בולשיט שרבים מחברי שהתחתנו בקפריסין לא הצליחו להבין. בעזה אפשר לטעון ובצדק שיש כפיה דתית, גם בערב הסעודית וגם בסורית המתאעשת אבל בישראל? |
|
||||
|
||||
כולה שעה עם הרב, שעה עם הרבנית שבודקת איתך את מועדי המחזור שלך כדי שלא תתחתני כטמאה, כולה חיוב בערום וטבילה כשרה במקווה. זכורה לי הבלנית שלאחר כמה טבילות שערה הארוך של חברתי שצף וטימא את הטבילה גרם לה להכריז על אי כשרותה עד שהכלה יצאה משם בזעם ועיקר העיקרים חיוב בנוכחות רבנית שהיא חסרת סמכות מוסרית או אחרת בעיני המתחתנים כתנאי לנישואים. באמת, קליפת אגוז. הבה נעשה צחוק וצביעות מאחד הימים המשמעותיים בחיינו. |
|
||||
|
||||
נו פסדר, הבלנית והרב ולא לשכוח את הטיפ המעצבן לעוזר הרב לפני החופה. גם אני לא התלהבתי ממצגר המדושן לא מהטבילה של הקוסמת ולא מתהליך הרישום אבל לא הרגשתי שום צורך לנסוע עד קפריסין כדי לפרסם את עמדתי בציבור ולא התעכבתי כדי לקטר לכולם בפייסבוק. קפצנו לרבנות על הווספות ואחרי שעתיים לגמנו עם העדים בירה בפאב הבית. גם היום אני מעדיף חתונה יהודית עפ''י טקסים של ''יהדות מתקדמת'' שבהם אני ממש מרגיש נבוך, ולא רק אני. הנקודה היא שהשפעה המזיקה של הרבנות בתחום הזה לא מכשירה את טענת ''הכפיה הדתית'' הרווחת בקרב ציבורים מסויימים. בר מצווש וברית כמעט כל היהודים עושים למרות ש''הכפיה הדתית'' לא הגיעה לשם. |
|
||||
|
||||
זאת הלוגיקה שלך, שזה שיש מצוות שאנשים לא דתיים עושים מרצונם מכשיר כפייה של מצוות אחרות? חזור בבקשה על לוגיקה 101 ונסה שנית. |
|
||||
|
||||
לא מכשירה כלום. הסברתי. |
|
||||
|
||||
כידוע הכפיה האמיתית היא בנוגע לגירושין. כאן לא מדובר ב''שעה עם הרב'' אלא, לפעמים, בשנים של סחטנות ועינויי נפש, ביחוד אם אתה אישה. |
|
||||
|
||||
מסכים (הבעתי את התנגדותי בבירור) ועדיין אין דמיון או מקום לכנות את ההשפעה היהודית על אורח החיים החילוני בישראל ככפיה דתית. |
|
||||
|
||||
בתי הדין למשפחה לא פחות (ולפעמים הרבה יותר) גרועים. |
|
||||
|
||||
ההצדקה לכפיה של הליך הגירושין דרך הרבנות היא שבתי הדין למשפחה גרועים יותר? אוקיי, אם כך הבה נתיר "גירושי קפריסין" (רצוי עם אפשרות לבצע אותם בהתכתבות) ובלצ"ג. |
|
||||
|
||||
אין שום כפיה לגירושין דרך הרבנות. מי שלא רוצה להתגרש דרך הרבנות שלא יתחתן, אלא יערוך הסכם זוגיות אצל עו''ד. זה בדיוק כמו מישהו שחותם על חוזה שותפות עסקי שכולל סעיף בוררות חובה, ואז כשנוצר צורך לפרק את השותפות מתלונן מדוע כופים עליו בוררות ולא מאפשרים לו ללכת לבית משפט. |
|
||||
|
||||
עצם זה שאת חושבת שאני צריך לשאול אותך או את הרבנות אם להתחתן או לא, רק מראה עד כמה עמוקה הכפייה וכמה בזויה חוצפתם של הקופים. |
|
||||
|
||||
''מי שלא רוצה להתגרש דרך הרבנות שלא יתחתן'' - נשמע כמו משפט מקוצץ. ''מי שלא רוצה להתגרש דרך הרבנות שלא יתחתן דרך הרבנות'' הוא משפט סביר. מה שאת כותבת, כפי שהעיר הפונז, רק מראה כמה עמוקה התהום. את בטח לא ערה בכלל לכמות החוצפה שנדרשת כדי להקליד משפט כזה. |
|
||||
|
||||
כבר דיברנו על הכפיה והאפליה בשנים של סחטנות ועינוי הנפש במקרה של גבר מתגרש. קצת פרופורציות. |
|
||||
|
||||
לטעון שזה שעה אצל רב זה כמו לטעון שעבור יהודי דתי לאכול סטייק בחמאה זו דקה של לעיסה, או שלעשות חתונה על ידי כומר זה חמש דקות. זה טיעון מופרך מיסודו, שמתחתיו מסתתר זלזול תיאוצנטרי מתנשא ומכוער של הכופה בערכיו של הכפוי. מה השלב הבא, שאונס לוקח רק חמש דקות, אם לא זזים ועושים רעש ומפריעים? |
|
||||
|
||||
אני מאמין גדול בחופש הבחירה והסברתי כנראה בפעם הרביעית שהרבנות לא צריכה לכפות עלינו חתונה וגירושים. הדת צריכה להיות מנותקת מהמדינה בגלל אלף סיבות. אני מנסה להבין (ולא מזלזל) על מה אתה מדבר בדיוק כשאתה משתמש במושג ערכים. מנה את ערכיו של הכפוי כשהוא טס לרשם קפריסאי כדי להתחתן. |
|
||||
|
||||
בדיוק כמו ערכיו של חרדי שלא יהיה מוכן לחתונה על ידי כומר. החופש לא להינשא בטקס שאינך מאמין בו. ולא לתת לממסד שאינך מאמין בתוקף שלו להתערב בחיי האישות והזוגיות הפרטיים שלך. |
|
||||
|
||||
זה בערך לגמרי להיפך. החרדי רוצה להתחתן כדת משה וישראל. קצת שונה ממה שאתה מתאר. הערך שהצגת מעיד על רצון להתחתן לא כדת משה וישראל. נשארנו עם עמדה שלילית למשהו ומהותה תמונת מראה (בעיני אמונית לחלוטין) -וזה אכן "משהו" אבל לא ערך. ערך במובן השכיח שואף למשהו באופן פוזיטיבי וחסר פניות. החופש כערך לא מתקיים בדוגמא שהבאת כי הוא תלוי בדבר אחר. הדבר העיקרי שאני מזהה בדבר שזיהית כערך הוא "לא טקס יהודי". -מלשות, כשמישהו חופשי ממשהו הביטוי העיקרי הוא נייטרליות ולא תגובת נגד. כמו אסיר שבדלת פתוחה ממשיך במשך שנים להרוס את כלאו במקום לצאת ממנו לחופש. אני מתנגד לכפיה דתית אך השפעתה על חיינו כה מצומצמת שעצם השימוש במושג כפיה מעוות את המציאות הישראלית. הטון הבכייני שמשמיעות הנשמות החופשיות לא מתאים ולא שייך. בישראל מי שממש צריך תווית של חובב חופש יכול לחיות כזוג מבלי להתחתן ואם התהליך בחו"ל עולה 2,000$ כשחתונה ישראלית ממוצעת עולה קרוב 50,000$, דיינו. |
|
||||
|
||||
לא נותר לי אלא לצטט מכאן |
|
||||
|
||||
שאלתי מה הערכים, הגענו לערך אחד שהתנדף כבועת נדלן מזרח אירופאית. לרוב כדאי להוסיף את המילה ערכים לכל העדפה אישית ועמדה פוליטית (כי זה נשמע טוב יותר) והרבה יותר נוח מלהסביר או לחשוב מה באמתת עומד על הפרק אבל לא שכנעת. מה לא נוח? לסנגר על ממסדים שאתה לא באמת מחבב. |
|
||||
|
||||
איך אתה מגדיר "כפיה דתית"? |
|
||||
|
||||
אני לא בטוח שתזהה כפייה דתית, או ערכים חילוניים, גם אם הם יעמדו לך מול האף. |
|
||||
|
||||
לא מעניין. נישואים [ויקיפדיה], תחילת הקטע "נישואים בישראל": "בישראל ניתן להתחתן באופן חוקי רק בנישואים דתיים, על פי דתם של בני הזוג: יהדות, נצרות, אסלאם והעדה הדרוזית. חוק שיפוט בתי דין רבניים (נישואין וגירושין) קובע כי "ענייני נישואין וגירושין של יהודים בישראל אזרחי המדינה או תושביה יהיו בשיפוטם הייחודי של בתי דין רבניים". אין אפשרות חוקית להתחתן בישראל בנישואים אזרחיים. זוגות שאינם מעוניינים להתחתן במסגרת הרבנות, יכולים להתחתן בחו"ל (קפריסין היא יעד פופולרי על שום קרבתה וההליך המהיר), ונישואים אלו יוכרו בישראל. המדינה אינה מכירה גם בטקסי נישואים דתיים רפורמיים וקונסרבטיביים או בטקסי נישואין פרטיים הנערכים על ידי עורכי טקסים חילוניים." |
חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
RSS מאמרים | כתבו למערכת | אודות האתר | טרם התעדכנת | ארכיון | חיפוש | עזרה | תנאי שימוש | © כל הזכויות שמורות |