|
||||
|
||||
תודה. קראתי אותה בזמנה ואכן היא מציגה זווית מעניינת. אבל לדעתי אין טעם להתווכח עם דתיים בענייני דת. |
|
||||
|
||||
OK, אני מבין אותך. אבל יש משהו מטריף דעת באופן בו הדתיים מציגים את עמדתם כאמת נצחית בלתי ניתנת לערעור אמוני. אנו רואים היום את הקנאות המשיחית והמטורפת של הפרובוקטורים מהר הבית ואדם צעיר עשוי להתרשם כי כל אדם חובש כיפה מחוייב מלידה לגאולת הר הבית מן השיקוץ המוסלמי המטמא אותו, בזמן שלא צריך להיות קשיש ארכאי כדי לזכור את הזמנים בהם חובשי הכיפות אסרו באיסור חמור אפילו על ביקור בהר הבית. |
|
||||
|
||||
אני כל כך מסכים איתך. אני חייב עדיין תגובה לנמר הטמילי שעוסקת בערך, אם לא בדיוק, בעניין הזה. נתקלתי באותו שכתוב של ההיסטוריה בשרשור שבו ניסיתי להסביר לאישקש שריה''ל לא היה ציוני דתי במובן המקובל היום, ולא רצה להקים במו ידיו את רמות מיגרנה ב'. |
חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
RSS מאמרים | כתבו למערכת | אודות האתר | טרם התעדכנת | ארכיון | חיפוש | עזרה | תנאי שימוש | © כל הזכויות שמורות |