בתשובה לאריק, 17/08/15 12:12
 |
|
 |
||
|
||||
 |
זו חוצפה גדולה מצדך לתרגם בשמי. מה שכתבתי נובע מתפיסה לאומית, לא מתפיסה דתית, ואין שום קשר להבטחה האלוקית. חלק מהמגיבים כאן באתר (ואתה בתוכם) מתעקשים להכניס את ההבטחה האלוקית במין נסיון טרולי להכניס מלים בפי. עם ישראל שייך לארץ ישראל וארץ ישראל שייכת לעם ישראל, כמו שילדים שייכים לאמם והאם שייכת לילדיה, מכיוון שזו מולדתו ומרחמה יצא - עם ישראל נולד, גדל והתפתח בארץ ישראל (בלשון האבות המייסדים: "בארץ-ישראל קם העם היהודי, בה עוצבה דמותו הרוחנית, הדתית והמדינית, בה חי חיי קוממיות ממלכתית, בה יצר נכסי תרבות לאומיים וכלל-אנושיים והוריש לעולם כולו את ספר הספרים"). יתר על כן, אין עוד עם שיכול לטעון אותו הדבר לגבי ארץ ישראל, בוודאי לא הפולשים הערבים (הרי בחיג'אז קם העם הערבי, בה עוצבה דמותו הרוחנית, הדתית והמדינית, בה הקים את הח'ליפות, בה יצר נכסי תרבות לאומיים וכלל אנושיים והוריש לעולם כולו את הקוראן) |
 |
 |
 |
|
|
|
||
|
||||
|
לא תרגמתי בשמך, תרגמתי אותך. להבנתי מה שכתבת לא נובע מתפיסה לאומית. בתפיסה הלאומית מדינת ישראל שייכת לעם ישראל, לא ארץ ישראל. ארץ ישראל יכולה להיות שייכת לנו רק מתוקף ההבטחה האלוהית, וזו תפיסה דתית. מתוקף תפיסה לאומית אין שום תוקף לבעלות על ארץ ישראל. אם יש- ספרי לי מה גבולותיה ומהיכן תוקפם הלאומי? בארץ ישראל העם היהודי מממש את שאיפותיו הלאומיות באמצעות מדינת ישראל. ללא מדינת ישראל אין לנו מימוש לאומי. אפילו אם יגורו בארץ ישראל עשרה מיליון יהודים, ביהודה, בשומרון, בארם צובה, בגליל, בשמאל הירדן- ללא מדינה לא יהיה מימוש לשאיפותינו הלאומיות. אין לעם ישראל בעלות על ארץ ישראל. יש לו זיקה חזקה לארץ ישראל. בה עוצבה דמותו וכל הציטוט הנהדר הזה. זה שבה עוצבה דמותו וכו' לא נותן לנו בעלות על איזה שטח אלא מסביר מדוע אנחנו שואפים לממש את השאיפות הלאומיות שלנו דווקא כאן. אני מסכים שהזיקה שלנו לארץ ישראל חזקה, ואני רוצה להדגים לך את ההבדל: דמייני תסריט ובו מדינה יהודית שבה ששה מיליון יהודים ומיעוט של מיליון ערבים ולצידה מדינה פלסטינית ובה שלשה מיליון פלסטינים ומיעוט של חצי מיליון יהודים. האם חצי מיליון היהודים במדינה הפלסטינית מגשימים את שאיפותיו הלאומיות של העם היהודי? לטעמי לא באלף רבתי. האם הם מבטאים את הזיקה של העם היהודי לארץ ישראל? וודאי וודאי. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
ארץ ישראל שייכת לעם ישראל (ולהיפך) כי היא מולדתו ואין בלתה, כי ''בארץ-ישראל קם העם היהודי, בה עוצבה דמותו הרוחנית, הדתית והמדינית, בה חי חיי קוממיות ממלכתית, בה יצר נכסי תרבות לאומיים וכלל-אנושיים והוריש לעולם כולו את ספר הספרים'' (וכן, אני אחזור ואצטט כאוות נפשי את המשפט המכונן והנכון הזה, למורת רוחם של הפו''צים למיניהם). איטליה שייכת לאיטלקים גם בלי שרמוס ורומולוס קיבלו הבטחה אלוהית, ויוון שייכת ליוונים גם בלי שקקרופס יקריב עגלה משולשת. שאלת גבולותיה של ארץ ישראל נשאלה ונענתה בידי חכמים רבים לאורך ההיסטוריה (בעיקר בגלל שאלות הלכתיות - ענייני שביעית ומעשרות וכיו''ב), אף אחד מהם לא קבע את גבולות א''י לפי ההבטחה האלוהית ''בין נהר מצרים לנהר הגדול - נהר הפרת'' אלא לפי הישיבה בקרקע והשלטון בפועל לאורך הדורות. מדינת ישראל אינה אלא כלי (שהוא כלי חדש יחסית, והכלי המקובל בהווה) למימוש ריבונותו הלאומית של עם ישראל בארץ ישראל. היא מומשה בעבר ע''י כלים אחרים - ברית בראשות שופט, תיאוקרטיה, מונרכיה וסאלית או מונרכיה עצמאית, הכל בהתאם למה שהיה מקובל באותו זמן והתאים לנסיבות, ויכול להיות שתתתמש בעתיד ע''י כלים אחרים שאנו עדיין לא מכירים, שיהיו מקובלים בעתיד ויתאימו לנסיבות עתידיות. ולבסוף - זו בדיוק הסיבה בגללה איני רוצה לראות הקמה של מדינה פלסטינית נוספת (על השתיים הקיימות) בשטח ארץ ישראל. זהו תסריט שמדיר שינה מעיני וצריך להדיר שינה מעיני כל אדם שוחר חופש ובעל מוסר מינימלי. הפקרה של כל שטח מאדמת ארץ ישראל לידי האימפריאליזם הערבי היא מעשה אנטי מוסרי. במלותיה האלמותיות של גאולה כהן - את אמא לא מוכרים. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
להגיד משהו הרבה פעמים לא הופך אותו לנכון. את צריכה להסביר את המנגנון שהופך את הקרקע לשייכת לעם ישראל. זה לא ברור מאליו. פולשים אימפריאליסטים שונים באו לאורך הדורות לבעול את האדמה הזאת. מה עושה אותנו הבעלים האמיתיים? זה שהיא מולדתנו לא נותן לנו קושאן. האיטלקים נמצאים באיטליה והצרפתים בצרפת. היהודים הסתובבו בעולם. המדיארים [ויקיפדיה] פלשו להונגריה במאה התשיעית ועשו אותה ביתם. האם לסלאבים המקוריים יש בעלות על הונגריה? |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
תגיד, אתה רציני?! המדיארים נלחצו ע"י הפצ'נגים, ונאלצו לעזוב את נחלתם ולנדוד מערבה. הם השתלטו על שטח ריק, או כמעט ריק ("מיושב בדלילות" לפי הקישור שלך). במונחים של היום הם היו פליטים שמצאו ארץ מקלט (בדומה לבני ישראל שברחו ממצרים). איך אתה משווה את זה לאימפריאליזם הערבי הרצחני? מישהו לחץ את הערבים החוצה מחצי האי ערב? הרי הם פעלו לאור אידיאולוגיה רצחנית לפיה כל מי שאינו מולסמי הוא יעד ראוי לרצח, ונשותיו ובנותיו טרף מיני קל, ויש לך דוגמה טובה היום בדעא"ש (ההיסטוריה חוזרת) ולגבי השייכות של א"י לעם ישראל (ולהיפך), אין לי אלא לצטט שוב את מגילת העצמאות - "בארץ-ישראל קם העם היהודי, בה עוצבה דמותו הרוחנית, הדתית והמדינית, בה חי חיי קוממיות ממלכתית, בה יצר נכסי תרבות לאומיים וכלל-אנושיים והוריש לעולם כולו את ספר הספרים הנצחי. לאחר שהוגלה העם מארצו בכוח הזרוע שמר לה אמונים בכל ארצות פזוריו, ולא חדל מתפילה ומתקוה לשוב לארצו ולחדש בתוכה את חירותו המדינית. מתוך קשר היסטורי ומסורתי זה חתרו היהודים בכל דור לשוב ולהאחז במולדתם העתיקה". הרבה כובשים אימפריאליסטיים שלטו בארץ ישראל במהלך ההיסטוריה, אבל עם שזו מולדתו יש רק אחד, וזהו העם היהודי. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני לא מצליח לעקוב אחרי המסקנות שלך. המדיארים נאלצו לעזוב את נחלתם(?) ולנדוד מערבה. במונחים של היום הם היו פליטים שמצאו ארץ מקלט. עד כאן תיאור, אבל את מדלגת על שלב המסקנות ועוברת להטפה ("איך אתה משווה?"). אז האם המסקנה שלך היא שהונגריה היא מולדתם של המדיארים משום שהשתלטו על שטח מיושב בדלילות? או שיש להם זכות אבות בנחלתם המקורית בהרי אוראל או השד יודע איפה משום שגורשו משם? לגבי ההשתייכות של עם ישראל לארץ ישראל את מתפרצת לדלת פתוחה. אני חסיד גדול של מגילת העצמאות. מה שלא ברור לי הוא איך את מסיקה בעלות של עם ישראל על ארץ ישראל מתוך כך שזו מולדתו1. הטקסט הנפלא הזה אינו מסתיים בקשר ההיסטורי של היהודים לארצם אלא מתחיל בכך- זו אחת מהרגליים שעליהן עומדת הכרזת המדינה. הרגל השניה היא הכרת אומות העולם מהצהרת בלפור ועד החלטת החלוקה. אנחנו מסכימים שמדינת ישראל היא הכלי שבאמצעותו הגשימה הציונות את חזונה לריבונות יהודית בארץ ישראל. אבל מאחר וכך הוא, גבולות הריבונות היהודית הם גבולות המדינה היהודית. יש לעם היהודי זיקה גם לשטחים מחוץ לגבולות המדינה היהודית אבל אין לו ריבונות עליהם. אנו יכולים להכריז על הרחבה של גבולות המדינה כדי שיכללו את אותם שטחים, אבל אנחנו מוגבלים על ידי כללי המשחק של יחב"ל. לכן בגין ושמיר לא סיפחו את יו"ש, ואפילו לא את בקעת הירדן. קיבלתי את הרושם שאת רואה במדינת ישראל כלי זמני בלבד ביד האומה, תרצה- תשליכו הצידה ותשתמש בכלי אחר. אני איני שותף לעמדה זו. מרגע שקמה המדינה אין כלי אחר. כל מימוש השאיפות הציוניות התנקז אליה ועל כתפיה מוטלת האחריות להגשים את החזון הציוני. נכון שהעם היהודי ימשיך להתקיים גם ללא מדינת ישראל, אבל לא הציונות. 1 להזכירך הכרזת העצמאות אינה מדברת כלל על בעלות של היהודים על ארץ ישראל אלא על ה"קשר ההיסטורי שבין העם היהודי לבין ארץ-ישראל" ועל זכותנו להקים מדינה. |
|
|
|
| חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
| מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
 RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש
|
© כל הזכויות שמורות |