בתשובה לdd, 13/08/15 0:50
 |
|
 |
||
|
||||
 |
ואולי... רק אולי, אילו יחושו האזרחים שהמדינה שומרת על בטחונם, ומעדיפה לשמור על שלומם מאשר לשמור על רווחתו של איזה מחבל-שובת-רעב, הם לא היו מרגישים צורך להקצין כל כך על מנת ליצור שינוי? סתם נקודה למחשבה. |
 |
 |
 |
|
|
|
||
|
||||
|
החוק לא נועד לשרת "תחושה" של אזרחים. החוק נועד לשרת עקרונות כלליים, וצריך שיהיו אלה עקרונות ראויים. לכן מזה קרוב לאלף שנה מתחייבים מן החוק ההגנה מפני מעצר שרירותי והחובה ליידע העציר במה הוא נאשם. הנה גם כך מהווה ההליך הקרוי "מעצר מנהלי" הפרה של יסוד מוסד המשפט ושל עצם מושג החוק, אלא מפאת שקיימים מקרים חריגים, נסבלת ההפרה הזו ובתנאי שהיא אכן חלה במקרים חריגים, ואין היא מתקיימת בצורה של נוהג ושל הרגל. חוק ההזנה בכפייה לא מבטא שמירה על רווחתו של איזה מחבל, אלא להפך, הריהו הופך את ההפרה לנורמלית, לכן נדמה לרופאים ובצדק, כי מטילים עליהם - על פי חוק - להיות מענים מודרנים. לא שאיכפת לי מדי. מצדי שיפתחו את חמאס ואת הכהניסטים גם יחד, אלא הקלות של השימוש בחיקוק תחת ידיה של הקבוצה היודו-נאצית, שאפילו את השימוש במילה נאצי אסרה על פי החוק, היא הנימוק המובן מאליו לכך שצריך לקשור את ידיה, ולאסור עליה ללכת הלאה מזה. הנה במה יחוש הציבור שגם שרת התרבות שומרת על בטחונו? בהקמת ועדה שתקבע הקריטריונים לאשר ולפסול תכנים למען בטחונו הרוחני. העובדה שזה...אשכרה קורה במאה העשרים ואחת, אם זו איננה בדיחה אני לא יודע מה זה. אך הנקודה המעניינת היא שכאשר מתריע היועץ המשפטי מפני האופי השרירותי בעניין, מגיבה שרת המשפטים בהצעת חוק לפיצול מוסד היועץ המשפטי. כל זה בשלושה חודשים. אם מישהו חושב שמשהו מכל זה מעלה תמורה ל"עניין הלאומי"...ההפך הוא הנכון. בתקופה זו המאיסה "הממשלה הלאומית" את "העניין הלאומי" יותר מכל אחד אחר, אבל מעבר לכך היא פשוט מוכיחה מדי יום שהימין מאיים על המשטר בישראל. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
ברור לי שאתה צודק. ומכיוון שהחוק לא נועד לשרת "תחושה" של אזרחים, מעולם לא קרה שהגבילו את זכויותיהם של האזרחים הטובים של מדינת ישראל, על מנת לא לפגוע בתחושתם של מחבלים. שידוע לכל שאם יפגעו בתחושתם, "תהיה תסיסה". אלף שנה? באמת? איפה? כל העניין הוא עניין חריג, והחריגה היא תוצאה של השתוללות הבג"צ. קרה שהסתננו לארץ פושעים שהבריחו את הגבול ושהייתם איננה חוקית. קרה שהמדינה נקטה בצעד ההגיוני ותיקנה את המעוות בכך שגירשה את אלה שנכנסו ללא היתר. קרה גם שבג"צ אסר על המדינה לגרש. אז בג"צ אוסר על המדינה לגרש טיפוסים שהסתננו בניגוד לחוק. יש כאן חריגה מהצורך לשמור על החוק ולאכוף אותו. לא? אתה קובל על קלות השימוש בחקיקה מצידה של קבוצה מסוימת. אני קובל על קלות השיבוש בחקיקה מצידה של קבוצה אחרת. המחוקקים נבחרו כדי לחוקק, והקלות שאתה מתלונן עליה היא תוצאה של שני גורמים. האחד הוא התפוגגות כוחו הפוליטי של השמאל, שגרם לכך שפתאום לא הוא זה שמעביר את החוקים, השני הוא השתוללותו של הבג"צ שבכל פעם מונע מהמדינה לאכוף חוקים חדשים בתירוצים שונים ופרשנות משונה. לכן נדרש חוק חדש שעונה לעניין ברחל בתך הקטנה, בניסיון למנוע "פרשנות חדשנית" לדברי החוק. אבל בג"צ לא אוהב שמונעים ממנו את הפרשנות החדשנית שהיא לחם חוקו, אז הוא פוסל את החקיקה. אני תוהה על מי המאיסה "הממשלה הלאומית" את "העניין הלאומי". אלה שהעניין הלאומי חשוב להם, רואים בחיוב את המגמה הזו. האחרים ממילא מאסו בממשלה לאומית ובעניין הלאומי. מה חדש? שהימין מאיים על משטרו של השמאל בישראל? |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
המחוקקים נבחרו כדי לחוקק... בכפוף לעקרונות היסוד של המשטר. מעל לכל עומדים העקרונות. הערכאה האחרונה והעליונה בה נידונה הפרשנות לגבי אותם עקרונות היא בית המשפט העליון. במשטר של מדינת ישראל, הפוסק העליון בשאלות העקרוניות של החוק, אינו ראש ממשלה, אלא חבר שופטים, וגם הם כשלעצמם אינם קובעים את העקרונות, אלא מכריעים בטווח הפרשנות. מעל ההכרעה הזו, לפי שיטת המשטר הישראלית, אין ערכאה נוספת. בין תמצא חן הפסיקה בין אם לאו. מי שאין מוצאים חן בעיניו העקרונות עצמם, יתכבד להמציא עקרונות חדשים ולעגן אותם בחוקי היסוד בדרך החוקתית. ככלות הכל, את כוחו, שואב בית המשפט העליון מן המחוקק. אך מי שאין מוצא חן בעיניו שעצם סמכות ההכרעה האחרונה מסורה בידי בית המשפט העליון, מבקש למעשה לשנות את שיטת המשטר, כאשר אחד הסימנים המוקדמים לכך, הוא ניהול של קמפיין דה לגיטימציה. גם לו סבור אחד שהחלטות בג''ץ בעניין כזה או אחר, הן החלטות ''מזיקות'', הרי שפריצה של נתיב עוקף בג''ץ, הוא הרה אסון ממש, כי פירושו למעשה הוא ביטול כושר הפיקוח של הרשות השופטת, ומינוי כנסת ארעי לסמכות עליונה. פירושו שקואליציה זוטא אשר הורכבה מעשה טלאים בסחר מכר פוליטי, תהיה יכולה לחוקק למחר חוקי גזע, למשל, אם רק תרצה בכך. חסד יעשה לעצמו הימין אם יקח צעד גדול לאחור. פעולתה של הקבוצה הפנאטית, הנאצית, אשר נשתרשה בשלטון ומבקשת להוביל אותו בדרכים לא דרכים- תעלה לו ביוקר. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
עם כל הכינויים הסכמתי פרט לנאצים. במה הם נאצים? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
ואני לעומתך אכתוב שהשופטים מונו לשפוט בהתאם לחוק אותו קבע המחוקק. הסמכות העליונה לקבוע חוקים ולבטלם, שייכת לבית המחוקקים כנגזר משמו. כשאלמוני מסביר לפלוני במה פלוני התכוון בדבריו, הדבר מגוחך. באותה מידה מגוחך הדבר כשבית המשפט מחליט עבור המחוקק למה התכוון המחוקק בדבריו, והופך את המציאות על פיה. עצם המחאה היא על טווח הפרשנות שנמתח בצורה חסרת פרופורציות. אני לא היחיד שמוחה על כך, אלא הולך בעקבותיהם של ראשי בג''צ ומשפטנים בכירים מארצות אחרות שהתבטאו נגד הסמכויות והשתלטנות שנוקט בג''צ הישראלי מאחורי עלה התאנה של ההסבר שכתבת. גם לו סבור אחד שהחלטות המחוקק והמערכת הדמוקרטית הן החלטות ''מזיקות'', הרי שפריצה של נתיב עוקף דמוקרטיה הוא הרה אסון ממש, כי פירושו למעשה הוא ביטול כושר החקיקה של המחוקק וכושר המשילות של הממשלה הנבחרת, ומינוי של שופטים-לא-נבחרים לסמכות עליונה. פירושו שקבוצה פוליטית זוטא אשר מתמנה על ידי חבריה וממנה את חבריה על פי זהות פוליטית, יכולה היום ואתמול לקבוע את המדיניות ואת החוק יותר מאשר הממשלה והכנסת נבחרי הציבור - רק אם ירצו בכך. ...והם רוצים ועושים. חסד יעשה לעצמו הימין אם יתעקש שלא לאפשר לקומץ מן השמאל להמשיך לקבוע את המדיניות, למרות שכבר אינם שולטים בממשלה ובבית המחוקקים. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
בכנסת יש "רוב מקרי" לימין. לביבי יש קואליציה של 61 חברי כנסת. גם אם נוסיף את ליברמן, מדובר על 67 חברי כנסת. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
זה לא מקרי. זו מגמה עקבית הנמשכת לאורך השנים האחרונות. כבר קרה שלביבי היתה קואליציה של כשמונים חברי כנסת, מה שהכניס את השמאלנים לפאניקה של ממש ולקשקושים על עריצות הרוב. בעיני, עריצות המיעוט גרועה שבעתיים. ואם לימין יש רוב - אפילו דחוק, למרכז יש עוד נתח, הערבים הם לאומנים והשמאל נשאר מיעוט שלא מצליח להגיע לרבע מכלל המושבים בכנסת. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
בסך הכל אני מוצא חיזוק לדעתי ביחס למגמת הדברים, שהרי מעבר להתגייסותך למען הדמוקרטיה, למען העיקרון אשר בפיך הוא מתרומם ומתעלה, של הכרעת הרוב, מבצבצות דעותיך האחרות, אשר דוגלות בגירוש אתני, אולי השמדה, של הערבים ביהודה ושומרון ובכלל בארץ ישראל. ציינת אאז''נ את היתרון בכך שיושג חופש תנועה ברחבי הארץ. לא יהיו מחסומים צבאיים. יהיו הרבה בתים ריקים שיענו על מצוקת הדיור. יהיה ''תענוג'' כה אמרת וכה התענגת ממה שתיארת. שהרי מצירוף הדברים מתברר למה אתה דוגל בדמוקרטיה כל כך, ובחיזוק המחוקק על פני בית המשפט. כי הלא ישרת הדבר בעיניך את שאיפותיך ודעותיך האמיתיות, להגיע במשך הזמן באמצעות הרוב ההולך ומתהווה של הימין, לחקיקה גזענית ולהוציא לפועל מדיניות חסלנית לפי טהרת רצון העם, הרוב, הציבור. מכאן הולך ומתבהר טיבה האמיתי של ההתקפה השיטתית על בית המשפט. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
בקיצור, דמגוגיה. כל התיאורים המפורטים על הקרנף המתענג על תיאורי הגירוש, נועדו לפסול את הטוען כדי שלא להתמודד עם טיעוניו. להזכירך, יש כאן שתי טענות שלא התמודדת איתן. האחת מדברת על היתרון לבטחון (ואף לדמוקרטיה, בסופו של דבר.) במדינה ללא ערבים, השניה מדברת על הצורך שלא לאבד את השלטון הדמוקרטי לטובת דיקטטורה של בג''צ. נסה שנית. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני די משוכנע שלא התייחסתי אליך. מה יש בך כדי שיתייחסו אליך? ששיסית כלב בחתול? שהצטלמת עם סכין? שאתה פונה על עצמך בשם תואר "הקרנף"? מאד דחק לך להכניס לדברים את ה"קרנף". כנראה שדוחק לך לנסות להיות מישהו או משהו ואתה חושב שתצליח בעזרת נוצות של פשיסט ודעות ברבריות. לא התייחסתי אליך, אני גם לא זוכר שמתישהו ניהלתי איתך איזה דיון. בדעות שלך אני לא מוצא משהו ששווה לדון איתו, ולא נראה לי שזה ישתנה עכשיו. אם איזכרתי אותן, זה רק כדי שידברו בעד עצמן. הרי הן מאשרות את מה שהיה לי לומר. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
איזה יתרון לדמוקרטיה במדינה ללא ערבים? הרי הערבים הם חלק מהדמוקרטיה, הדמוקרטיה נועדה לבני האדם במדינה מסויימת והערבים הם חלק מאותם בני האדם. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
הניסיון מראה שאצל הערבים יש שני סוגי חברה - אנרכיה או רודנות. מי שמנסה לייסד דמוקרטיה ערבית רואה שזה מתפרק תוך זמן קצר. דמוקרטיה שמכילה ערבים תחזיק מעמד רק כל עוד מספר הערבים קטן. ככל שמספרם וכוחם גדלים, כך השלום והדמוקרטיה נפגעים. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
יכולת להחליף בתגובה שלך את המלה ''ערבים'' במלה ''רוסים'' והיא הייתה פועלת אפילו טוב יותר. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
תגידו, את הבדיחה על ההוא ששונא גזענים וכושים אתם מכירים? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני לא שונא גזענים. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
ולכן הגבתי לאריק ;-) | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
סליחה. כשכתבת ''תגידו'' ו''אתם'', הנחתי שהתכוונת גם אלי. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
מה קרה להומור? הימים הנוראים משביתים אותו? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
דברים אחרים. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
הקומוניזם קרס לפני יותר מעשרים שנה. גם אם הדמוקרטיה הרוסית איננה פתוחה וליברלית כעמיתותיה במערב, עדיין יש שם משטר שנבחר על ידי העם ומחזיק שלטון די יציב. כמה מדינות ערביות הצליחו לקיים בחירות סדירות לאורך עשרים שנה? |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לערבים, מאידך, לא היה מישהו שמתקרב לסטאלין. ההערצה הרוסית למנהיג החזק עיוורה אותם לחלוטין. עשרות נהרגו מהדוחק בהלווייתו! | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
זה אמור לסנגר עליהם או לקטרג עליהם? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
:) ועדיין - המסקנה שלך "דמוקרטיה שמכילה ערבים תחזיק מעמד רק כל עוד מספר הערבים קטן. ככל שמספרם וכוחם גדלים, כך השלום והדמוקרטיה נפגעים" שגויה מיסודה. גם הרוסים תמיד מעדיפים מנהיג חזק: סטאלין המקרה הקיצוני, פוטין הנוכחי. משטר נשיאותי הוא אחד מעקרונות היסוד של מפלגת ישראל ביתנו. אם כן השלום והדמוקרטיה אמנם נפגעים קלות כתוצאה מגל העליה מרוסיה, אבל לדעתי באופן מידתי. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אתה לא מוצא הבדל בין כאלה שמעדיפים מנהיג חזק לבין כאלה שבלי קשר להעדפה שלהם, המשטר יתפרק באם המנהיג לא חזק עד כאב? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני יכול למצוא הבדלים בין רוב אומות העולם. עדיין, המשפט ההוא שלך נכון עבור רוסים לא פחות מאשר עבור ערבים. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
באותה מידה? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
תגובה 663714 | |
|
|
| חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
| מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
 RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש
|
© כל הזכויות שמורות |