|
||||
|
||||
יש שני נושאים שאני חולק עליך בהם, אם כך. הנושא הראשון הוא מקומה של התקשורת. כשאני אומר שכולם מדברים מהפוזיציה אני מתכוון שאין דבר כזה חדשות סטריליות. הגודל של התמונה, הטון של הקריין, הבחירה של המילים בכותרת, העריכה אילו חדשות לשים יחדיו באותו עמוד, ועוד אספקטים רבים, כולם מבטאים עמדות כלפי מושא הסיקור. אי אפשר להימלט מזה, זה חלק מהקיום האנושי. כל אחד שמספר סיפור יספר אותו אחרת. והתקשורת מספרת לנו סיפורים. יש מגוון של מספרי סיפורים וכל אחד מקשיב למספר הסיפורים החביב עליו. אף אחד לא מצנזר את הטרוריסט חגי סגל, ולא את עוכר ישראל גדעון לוי, את הצדקן שרון גל או את הפרופסור המעופף ההוא. יש ברדיו שעה שבועית של יורם שפטל [ויקיפדיה] שנראה לי שמשקף את עמדותיך במדויק. לצערי לא שמעתי על תכנית אישית של מישהו שמשקף באותה מידה את הדעות שלי. ההצעה שלך פוגעת קשות בחופש הביטוי ולכן אינה דמוקרטית. להקים ועדה שתשקף את רצון הציבור זה רעיון בולשביקי ואני מצטמרר כשאני חושב על הפתח שהוא פותח. כל הרעיון של חופש הביטוי הוא לאפשר למגוון דעות לפרוח. הקריאה להעביר את כל החדשות תחת פריזמה אחת שתשקף את הנראטיב של איזה ציבור דמיוני אינה דמוקרטית, היא ההיפך מזה. זה שבתקופת הערוץ היחיד הוא שמר על ממלכתיות, זה היה מתוך אתיקה שבאה מבפנים ולא כזו שנכפתה עליו. הוא בחר בעצמו לספר את הסיפור הממלכתי. היום, בתקופה של ריבוי ערוצים, הוא עוד ערוץ. הנושא השני הוא השליטה בתקשורת. אתה מדבר על השמאל ששולט בתקשורת ואני לא מבין מה הכוונה ב"שולט". האם אתה מדבר על הבעלים מוזס ושוקן? אם כך אז יש לנו מולם את אדלסון שגם הוא שולט בתקשורת. במה השליטה של שוקן גדולה מהשליטה של אדלסון? האם אתה מדבר על הכתבים והעורכים, הברנז'ה העיתונאית? אם כך אני לא מבין על איזו שליטה מדובר. הרי אם הסיפור שהם מספרים אינו ערב לחכו של הציבור הוא ילך למספר סיפורים אחר, ולא חסרים כאלה. כמו שאמרתי קודם- אף אחד לא מצנזר את אראל סג"ל, חגי סגל, אברי גלעד, או כל ימנוני אחר. ועוד, אתה מתייחס לשמאל ששולט בתקשורת כגוף מונוליתי ש"לא יאפשר". אתה יכול להסביר את המנגנון שבאמצעותו אנשי השמאל מפעילים את השליטה הזו? אני לא מכיר מנגנון כזה. לסיכום, נראה לי שאתה לא מסוגל לסבול את זה שהדעות שלך נמצאות מחוץ לקונצנזוס המערכתי של גופי התקשורת המרכזיים, ולא ההיפך. אילו היו משדרים על פי הערכים שלך לא היה אכפת לך שהם אינם משדרים עובדות סטריליות. |
|
||||
|
||||
אדם נוסף בעל דעות ימניות מובהקות ובעל שעה שבועית ברשת ב' הוא נדב העצני. ואת אלכס אנסקי הורידו. |
|
||||
|
||||
ועירית לינור הפכה לימנית קיצונית וטרם כלאו אותה בכלוב עם הנמר. |
|
||||
|
||||
מקומה של התקשורת....אין דבר כזה חדשות סטריליות...שפטל...להקים ועדה...רעיון בולשביקי > נורא נחמד שהתאפקת ורק עכשיו הדבקת לי את השפטל על המצח אבל מעולם לא האזנתי לו או צפיתי בראיון שלו עד סופו. אם אתה נוהג להאזין לשפטל אני מקווה שהמיזוג אצלך תקין. נעבור לעיקרן תחילה: מקומה של התקשורת חורג מההיבט המסחרי (ספקי חדשות ותוכן) ובעל השפעה ציבורית וחברתית. בגלל הרגישות הוחלט והוסכם על אתיקה עיתונאית. מה שכתבת בנקודה הראשונה מסביר מדוע האתיקה אינה מיושמת אך אינו גורע במהומה מהצורך לאכוף וליישם אותה. כשרצון הציבור לא מיושם והחלטות מתקבלות נגד רצונו ע"י מיעוט שלא נבחר בתהליך שאינו שקוף מדד התקינות האוניברסלי שלי משקף בעיה. הבעיה לא רק שלי, הציבור משתמש בביטוי שכיח - התשקורת, ומכנה אותה שמאלנית, דבר שמשקף אפילו את הסיבה לבעיה. אפשר להגיד שאין בעיה ולהתעלם ואפשר לנסות לתקן1. במצב הנוכחי אין תחרות שתאפשר מגוון דיעות. האמת הסטאלינסטית מבעבעת והציבור באין אלטרנטיבה לוגם חדשות. וכך מיעוט מזרים לציבור אג'נדה פוליטית כמו באיזה צבע יתואר פיגוע וכיצד לחשוב על מסירת שטחים ואפילו מה הציבור לא צריך לדעת, בשם האג'נדה כמובן. להבנתי ברמה העקרונית ככל שחופש המידע רב ורצון הציבור מתבטא המצב משקף ערכים דמוקרטים ותקינות חברתית. כן, ערכים מסויימים אפילו בתקשורת רצויים ונדרשים ומכאן האתיקה. אל תתבלבל בין רצון העם לבין מה אתה חושב שטוב לעם. כך פועלים בדמוקרטיה ועל כך מתבססים שירותים בתחומים אחרים. מבחינתי שהעקרון יבוסס על אפליקציה בנייד שתאותת לגוף האכיפה כששידור מסויים חורג מסף תלונות והתחנה תספוג קנס. לא מבין מה הכוונה השליטה בתקשורת...אדלסון...לך לסג"ל יש מספר מפעלים שמייצרים מוצר פגום ושולטים בשוק. כתוצאה, רוב המוצרים שמגיעים לידי הצרכנים פגומים. אני מסתכל על הצרכן ופחות משנה לי מי במערך אחראי לייצר לשווק ולמכור אותם- הבעלים, המנכ"ל, העורך, הכתב, מגיש או עצם ההבנה שאם תצא נגד הקו המקובל ואפילו אם לא נרמז או נאמרה מילה בנדון, לא תעבוד בתעשיה2. אין תהליך בדיקת שמאלנות, עלון או נאום כזה ובכל זאת רואים פחות ציונים ודתיים מלהטבי"ם (לדוגמא). יש הנחיות כתובות אבל יש אכיפה מובהקת. בסוף אתה משכנע אותי שיש חנויות שמוכרים מוצר לא מקולקל ושולח אותי אליהם. לא כי אתה לא מסכים שהתקשורת שמאלנית (תודה על האינטגריטי) אלא כי אתה טוען שאני רוצה מוצר לטעמי3. זאת לא הנקודה. אני רוצה ששני סוגי מוצרים יהיו זמינים לכולם ובכל מקום. מוצר אחד נייטרלי עם מדבקת תכולה המעידה על חדשות ללא תוספי צבע רק דיווח על המציאות והשני קו מוצרים בטעמים שונים עם המדבקה4 (דיעות). אני לא רוצה קול אחד, אני רוצה שהציבור יזכה לבידול הנדרש בין דיעות לעובדות. מה הבנתי מעמדתך? לא מפריע לך שהמוצר מקולקל ושהמפעלים פועלים בניגוד לאתיקה כי כל עוד הכוח למנוע תחרות ומוצרים תקינים בידי המחנה שלך אתה חושב שאין מה לתקן. מעבר לכך שהעמדה משקפת עקמימות מוסרית אני רואה בה התכחשות לכוחות השוק והבנה לקויה של מהות הדמוקרטיה. 1. המיעוט הנאור לא ימשיך להחזיק במושכות הדיווח לאורך זמן אלא אם ישרת את הציבור ברמה טובה יותר. אמינות והגינות למרות שקשה למדוד, קל לזהות. הציבור מבין את המצב, האלטרנטיבות כפי שציינת קיימות והמגמה ברורה. השמאל לא יקיים לנצח את מדורת השבט על חשבון כספי הציבור הימני וגם גלי צה"ל בסופו של דבר תסגר. 2. יש עוד "תעשיות" שפועלות לפי קו מקובל או ציפיה והסכמים שבשתיקה. 3. הצחקתני. כתבתי שהציבור יחליט ולא הנמר כדי שלא תיפול למסקנה הצפויה מראש. 4. נסה לחשוב חמוץ לרגע. אני שואף לכך שהציבור ידע אם התכולה של צנצנת החמוצים עברה פיקוח ועומדת בתקינה שמגינה עליו ואתה עוסק בהעדפת מלפפונים בחומץ וטוען שבגלל שהמפעלים הגדולים מספקים לרוב מלפפונים בחומץ ושאני מעדיף מלפפונים במלח אין מקום לתקינה ואכיפה. |
|
||||
|
||||
שפטל - בכוונה צרפתי את הקישור לויקיפדיה. לפי המתואר שם העמדות שלך זהות לשלו. הלוואי והיה נציג כל כך מדויק לדעותי. האתיקה העיתונאית היא וולונטרית ויש גוף שמנסח ואוכף אותה. >> כשרצון הציבור לא מיושם והחלטות מתקבלות נגד רצונו ע"י מיעוט שלא נבחר בתהליך שאינו שקוף לא ברור לי למה אתה מתכוון. יש לך דוגמה הפוכה (מהעולם, ממאדים) של גוף תקשורת שמקבל את החלטותיו על פי רצון הציבור על ידי רוב נבחר בתהליך שקוף? אני חושב שערוצי התקשורת מכוונים לרצון הציבור באמצעות המנגנון שנקרא רייטינג. הרייטינג של ערוץ 20 לא משהו שהיית מצפה מהערוץ שסוף סוף מיישם את רצון הציבור, ככה שלא בטוח שהמושג שלך על רצון הציבור מדויק. אני לא מבלבל בין רצון העם לבין מה שאני חושב שטוב לעם. אני חושב שטוב לעם בלי תכניות ריאליטי הזמרה, אבל רצון העם שכן יהיו. >> אפליקציה בנייד שתאותת לגוף האכיפה כששידור מסויים חורג מסף תלונות והתחנה תספוג קנס אמצעי נהדר לפגיעה בחופש הביטוי. כל מי שיגיד משהו שלא מוצא חן בעיני צד כלשהו (הימין, השמאל, כי"ל) יקבל קנס. >> המוצר מקולקל אל תתבלבל בין רצון העם לבין מה אתה חושב שטוב לעם. אה? >> מוצר אחד נייטרלי עם מדבקת תכולה המעידה על חדשות ללא תוספי צבע כבר הסברתי לך קודם שאין דבר כזה. לכל ערוץ תקשורת יש קו מערכתי. יש CNN ויש FOX NEWS וכולם יודעים מיהם ומהם. גם בערוץ הממלכתי של לפני שלושים שנה הייתה תוספת צבע- כחול לבן. >> לא מפריע לך שהמוצר מקולקל מפריע לי. מפריע לי האח הגדול ודה וויס ומאוד הפריעה לי בזמנה התכנית פופוליטיקה, כי הם צעקו ונכנסו אחד לדברי השני וזה היה חינוך לעם איך לנהל דיון "אידאולוגי". גם מפריעה לי הכמות של תקשורת שמקבלת קהילת הלהט"ב. מפריע לי שאין ספורט בערוץ הספורט. מפריעה לי הכמות של הפרסומות. לך מפריעים דברים אחרים. >> כל עוד הכוח למנוע תחרות ומוצרים תקינים בידי המחנה שלך. שני דברים שדורשים הבהרה- למי בדיוק יש את הכח הזה (חשבתי שלכנסת?) ואיך אתה יודע מה המחנה שלי (המחנה של בעלי הקומון סנס?) חמוצים- תראה, אני אהבתי במבה בטעם קרמל. אוסם הפסיקו לייצר במבה קרמל אבל המשיכו לייצר במבה מתוקה אדומה ולא שאלו אותי. רוצה לומר- אין תקינה לטעם אישי. |
חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
RSS מאמרים | כתבו למערכת | אודות האתר | טרם התעדכנת | ארכיון | חיפוש | עזרה | תנאי שימוש | © כל הזכויות שמורות |