|
||||
|
||||
וזה ממי שהגדיר עיתון חשוב ורציני כ''צהובון''. מדינה אינה חברה כלכלית עם אג'נדה ובדרך כלל היא גם לא קשורה לאידיאולוגיה כלשהי. גם אם כן, אפשר להתנגד לאידיאולוגיה הזאת ללא ראיה של אי שייכות. אבל מעניין יהיה לראות איך הימין נשאר ומנהל את המדינה לבדו. |
|
||||
|
||||
זהו עיתון שהיה פעם רציני וחשוב. היום הוא צהובון. עיתון שקמפיין הפרסום שלו שובר שיאי טעם רע, ושביום שישי האחרון, הכתבה המרכזית שלו היתה ראיון מתמרח וחסר תוכן עיתונאי עם ג'סטין טימברלייק* ע"י מעריצה שוטה, לאחר ששהתה בביתו 24 שעות, הוא צהובון נמוך (וגם נמוך תפוצה) שמתמחה בעיקר בפרובוקציות. מתי בפעם האחרונה היתה לעיתון הזה חשיפה או סיפור בלעדי, שטלטל את אמות הספים במדינה? --- סליחה, רוג'ר וולטרס, כמות הריר שנוטפת מהכתבה פשוט סנוורה אותי. |
|
||||
|
||||
ראיון מתמרח וחסר תוכן עיתונאי? אתה לא יודע לקרוא או מתקשה בהבנת הקריאה? הראיון עם רוג'ר ווטרס היה חשיפה של השקפתו ועימות עם שאלות נוקבות כמו הצביעות לכאורה ביחסו לחמאס. גם מי שמאוד לא מסכים איתו צריך לראות את הערך העיתונאי של הכתבה הזו. לגבי חשיפה או סיפור בלעדי אפשר לשאול את אותה שאלה גם לגבי ידיעות אחרונות ומעריב (אין טעם להזכיר את הביביתון). עיתון נוסף ברמתו עדיין אין לנו, גם לא מקור ראשון המתיימר להיות כזה. |
|
||||
|
||||
דוגמה מהזכרון: קלמן ליבסבקינד ממעריב הוא זה שחשף את עבירות הקרקע של גלנט ובכך מנע את מינויו לרמטכ"ל. דרך אגב הסיפור הזה הוכיח בדיוק עד כמה "הארץ" הידרדר ברמתו. אחרי שליבסקינד ביצע תחקיר עיתונאי ראוי והביא מסמכים, עדויות וכו', העלה "הארץ" מסוק לאויר וצילם את ביתו של גלנט, וניצל את התכנון הארכיטקטוני שלו (חצר פנימית) כדי "להראות" שהוא גדול מבתי שכניו - צהובות לשמה ועיתונאות רעה, שהגיעה לשיאה בקמפיין המגעיל וחסר הטעם שהם השיקו לא מכבר. |
|
||||
|
||||
"חשיפה של השקפתו" חשיפה? השקפתו ידועה כבר שנים. ה"חשיפה" היחידה שיש היא ש"כעת מתברר שהתגייסותו של ווטרס למאבק נגד ישראל החלה דווקא אחרי הופעתו כאן. גם הוא קיבל בזמנו מכתבים שהפצירו בו לא להופיע, והוא לא שעה להם. תחילה היה אמור להופיע בתל אביב. בעקבות הפניות העביר את הופעתו לנוה שלום, מתוך מחשבה שהקהל יהיה יהודי־ערבי. אבל הערבים לא באו והוא התאכזב." - קודם כל זו כמובן סיבה טפשית במיוחד, ושנית גדעון לוי לא עושה אפילו את הדבר האלמנטרי ביותר - ושואל איך בדיוק אדון וולטרס יודע כמה יהודים וכמה ערבים נכחו בהופעתו. אפילו "השאלה הנוקבת לגבי הצביעות ביחסו לחמאס" לא באה מלוי עצמו אלא מ"מבקר מוזיקה ישראלי, מומחה לפינק פלויד, ביקש ממני לשאול אותך מדוע אתה לא מגנה גם את חמאס." (קוטנר? בן שלו?), כלומר הוא בכלל מנער חוצנו מהשאלה הזו ויוצא ידי חובתו, כדי שהמארח חו"ח לא יסלק אותו מביתו. זו עיתונאות כמו ש"מאסטרפיס" של מושיק גלאמין עם שרה נתניהו היה עיתונאות. |
חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
RSS מאמרים | כתבו למערכת | אודות האתר | טרם התעדכנת | ארכיון | חיפוש | עזרה | תנאי שימוש | © כל הזכויות שמורות |