 |
סליחה, "הוא ההסכם הטוב ביותר ודאי יחסית לאלטרנטיבות השונות" הוא לא נימוק כל כך חזק. ואני לא טוען נגדך, אלא נגד נציגי המעצמות שטענו כך. ליתר דיוק, הטענה שלהם שאני רוצה להתייחס אליה היא קצת שונה: "אי אפשר היה לקבל הסכם טוב יותר". אם זה נכון, זה עדיין לא משכנע, כי לא היו חייבים בכלל להגיע להסכם בזמן הקרוב, היתה אלטרנטיבה להסכם: להמשיך בסנקציות, עד שכן היינו מגיעים להסכם טוב יותר, או עד שהגיהנום יקפא; בינתיים הסנקציות יקשו על איראן להמשיך בתוכנית הגרעינית.
בעצם הויכוח איתך הוא זה שפחות מעניין אותי, כי אתה לא חושש מנשק גרעיני בידי איראן. זה דיון מעניין, אבל כבר ניהלנו אותו באייל. אבל בטעות כבר כתבתי את הטיעון, אז אפרסם. מי שלא מעניין אותו, שידלג פסקה.
אני מסכים איתך לחלוטין שקברניטי איראן הם שקולים, ולא ימהרו לנסות להפציץ את תל אביב בנשק גרעיני כדי להשמיד את היהודים. אבל (א) כמדינה מוסלמית, יש להם, אפעס, איזו פרה-דיספוזיציה נגדנו, וספציפית בימים אלו הרטוריקה שלהם נגדנו. במצב כזה תמיד יהיה לפוליטיקאי או איש ציבור איראני שאומר "בואו נפציץ את ישראל" קלף רטורי נחמד מול רעהו שאומר "בואו לא נפציץ". (ב) גם בלי להפציץ ישירות, יש להם דרכים אחרות למנף את הנשק הגרעיני כדי להטות את המצב האסטרטגי לרעתנו, באופן מוחשי מאוד. העניין כבר נידון באייל, ולא אכנס אליו כרגע.
והנה הדיון שכן מעניין אותי, כנראה מול מגיבים אחרים: אם מסכימים שנשק גרעיני אצל איראן הוא רע מאוד לנו, מה עושה לנו ההסכם. כבסיס לדיון, ארי שביט מפחד מאוד ממנו. אכתוב במקומך את האד הומינם נגד ארי שביט: הוא הפכפך, שפוט של נתניהו בעבר או בהווה, וכל מה שהוא כתב בעבר הוכח כלא נכון. אני סקרן לויכוח עם הטיעונים שלו במאמר הזה, אם יש כאן מי שחולק עליו.
|
 |
RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש