בתשובה לדב אנשלוביץ, 30/07/15 7:11
 |
|
 |
||
|
||||
 |
וכל החיות והדחלילים היו משתתקים ולא יכולים לשאת את חרפתם. |  |
 |
 |
|
|
|
||
|
||||
|
וכל הרי הגעש וכל הסערות וכל האריות וכל הנמרים וכל הגדולים וכל החכמים - עמדו חיוורי פנים ולא מצאו תשובה. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני תוהה איך הם נותרו חיוורי פנים. אחרי הפליק שהם קיבלו הייתי מצפה מהם להסמיק קמעא. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
זה שיר עם אינדיאני. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
האמנם? ברשימות ההשמעה במחשב ובטלפון שלי הוא מופיע בתור שיר "בשמלה אדומה" של להקת הנח"ל. או שהתכוונת ש"הכו ביהודים!" זה שיר עם אינדיאני... |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
''עמדו חיוורי פנים ולא מצאו תשובה...'' - ''חיוורי הפנים'' - כך קראו האינדיאנים לאירופאים הלבנים שהגיעו ליבשת אמריקה - אם כי לאו דווקא בשיר ''בשמלה אדומה'', אלא בעיקר בספרי הילדים המתורגמים של פעם, ומי יודע - אולי גם במציאות. ''האינדיאנים האמיצים, הנועזים, הפראיים - בני הקיווה, האפאצ'ים, הקומנצ'ים - יעשו הכל כדי לסלק את חיוורי-הפנים הפולשים לארצם וכדי לא להניח לרכבת - סוס האש בלשונם - לעבור דרכה (דרך מסילת הברזל של סנט-לואיס). מתוך ''יד הנפץ'', לקארל מאי הגרמני, מחבר ספרי ''וינטו''.. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
כן. ושכחת גם את סדרת הספרים הנפלאה של ג'יימס פנימור קופר. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
רגע, סם הוקנס לא אמר מתחילה שמבני הקיווה אין מה לדאוג "כי הם לצידנו בעניין הרכבת", ורק מן הקומנצ'ים והאפאצ'ים צריך לדאוג? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
חוץ מהביצוע העתיק (והיפה) של להקת הנח''ל, כדאי לראות ביוטיוב את השיר הזה גם בביצוע מופע הארנבות של ד''ר קספר מתחילת שנות התשעים, כיף. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אבוי! האוזניים שלי! | |
|
|
| חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
| מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
 RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש
|
© כל הזכויות שמורות |