|
||||
|
||||
נראה לי שזה כל הענין בהרתעה, שהיא ברורה ומבוססת, וזה מה ש'עבד' במלחמה הקרה. קנדי לא נקט בעמימות במשבר הטילים בקובה. לא ברור לי איך מראש מישהו יכול לגרום לך להכריז שלא תגיב. 1 בעצם, אם תעמוד מספיק קרוב, זה בדיוק מה שיקרה. |
|
||||
|
||||
א. זה עבד במלחמה הקרה כי בריה"מ וארה"ב לא היו חייבות דין וחשבון לאף אחד. עלינו יש, כידוע, מנופי לחץ. אם אתה חושב שהם יכולים להתנגד בדיעבד לתגובה כזו, מה מפריע להם להתנגד מראש, ובאופן שיכאב לנו? ב. ומהצד השני, מה באיום מפורש שלנו יחייב אותנו? ואם לא יחייב אותנו, מה יהפוך את האיום לאמין? מה יהפוך אותו ליותר אמין מאיום עמום? |
|
||||
|
||||
א. יש מולך איש עם אקדח שלוף. הוא אומר לך שאם לא תיתן לו את הארנק הוא יורה לך בראש. ב. יש מולך איש. יש לו בליטה במכנסיים. הוא מבקש את הארנק שלך. איזה איום נשמע לך יותר אמין? |
|
||||
|
||||
הוא שמח לראות את מיי ווסט! |
|
||||
|
||||
יפה, תפסת אותי. השאלה הרצינית עדיין במקומה. |
|
||||
|
||||
אני אומר: אם תסתובב כל היום עם אקדח שלוף הסיכוי שלך להיירות גבוה מאוד. מצד שני אם אתה מטר ותשעים ומסתובב ברחוב לבוש בגדי צבא מנחשים טוב מאוד מה יש לך בכיס ואף אחד לא יתעסק איתך. |
|
||||
|
||||
זו לא סתם בליטה. זו בליטה שמרגל ושפע ''פרסומים זרים'' סיפרו מה יש בתוכה. |
|
||||
|
||||
נכון, אבל באנלוגיה לא טענתי שהאיש לא נושא אקדח. רק טענתי שהוא עדיין לא שלף אותו ולא איים עליך באקדח תמורת הארנק שלך. ויכול להיות שגם לך יש אקדח. עדיין, השאלה היא איזה תסריט ישפיע עליך יותר. |
|
||||
|
||||
בתסריט שלנו, אם זה נשאר בגדר בליטה, אי אפשר לקרוא למשטרה. |
|
||||
|
||||
זה נכון, אבל השאלה המקדימה היא כמה זה ירתיע אותך מלשלוף אקדח ראשון. אני מנסה לסתור את ההנחה של ירדן שבלי קשר למשטרה, עמימות טובה יותר או לפחות טובה כמו איום ברור וישיר. |
|
||||
|
||||
זה לא צריך להרתיע טוב כמו. זה צריך להרתיע מספיק. |
|
||||
|
||||
בהנחה שאתה לא יודע לחזות לא את העתיד ולא כליות ולב של אויביך, הגדלת רווח הביטחון שלך היא שיקול מאד סביר. לא ראיתי שבזירות אחרות, קונבנציונליות יותר, שערוך ההרתעה שלנו מוכיח את עצמו במבחן המציאות. נהפוך הוא. בחמישים השנים האחרונות ראינו בעיקר טעויות קולוסליות בהערכת יתר של ההרתעה שלנו. |
|
||||
|
||||
אז בעצם אתה מציע שתי הצהרות, וכדאי להבחין ביניהן: (1) כן, יש לנו נשק גרעיני, והוא יכול להגיע לטהרן, (2) אם נותקף בגרעין, ולו על-ידי החיזבאללה, נירה על טהרן. אני התמקדתי ב-(2), אני חושב שהיא זו שמשנה יותר. (1) היא כבר מזמן חסרת משמעות לדעתי, כולם כולל כולם מניחים שיש לנו נשק גרעיני ושהוא יכול להגיע לטהרן. האנלוגיה שלך מתמקדת ב-(1). בוא נשנה אותה קצת כך שתתמקד ב-(2): א. יש מולך איש עם אקדח שלוף. הוא אומר לך שאם לא תיתן לו את הארנק הוא יורה לך בראש. ב. יש מולך איש עם אקדח שלוף. הוא אומר לך "תן לי את הארנק" ומנופף מעדנות באקדח. האם ההבדל באיום משמעותי? כאן ביטלתי לחלוטין את (1). אם אתה חושב שהוא כן משנה הרבה, בוא נדייק את האנלוגיה עוד יותר. זה יהיה טרחני, אני מתנצל מראש, זה מה שקורה לאנלוגיות כשצריך לדייק אותן. א. יש מולך איש שמחזיק שקית חצי-שקופה ובה משהו שנראה די כמו אקדח. בנוסף לזה, מרגל ופרסומים זרים אמרו שזה אקדח (תודה, אלמוני). הוא אומר לך "מה אתה יודע, המרגל והפרסומים צדקו. זה באמת אקדח. אם לא תיתן לו את הארנק אני אירה לך בראש." ב. יש מולך איש שמחזיק שקית חצי-שקופה, נראה כמו אקדח, מרגל, פרסומים וכו'. הוא אומר לך "תן לי את הארנק" ומנופף מעדנות בדבר שנראה כמו אקדח. האם ההבדל באיום משמעותי? |
|
||||
|
||||
מסכים ש(1) קצת מיותר. הרעיון הוא לא לדון במה יש או אין, אלא בתגובה הספציפית והברורה - (2). שאז נראה לי שהאנלוגיה שלך לא כל כך מצביעה על ההבדל, אני אנסה1: א. יש מולך איש, לשניכם יש אקדחים. הוא מבקש את הארנק שלך. ב. יש מולך איש, לשניכם יש אקדחים. הוא אומר שאם לא תיתן לו את הארנק, הוא ו/או החברים הטלפוניים שלו ילכו לבית שלך ויהרגו לך את כל המשפחה. האם ההבדל באיום משמעותי? 1 לדעתי צדיך בכלל תסריט שונה כדי שזה יהיה דומה יותר, אבל אני אנסה להישאר בקודם ככל הניתן. |
|
||||
|
||||
יש הבדל משמעותי. אבל בסיפור שלך מתפתים לחשוב שבמקרה א' בכלל לא העליתי בדעתי את האפשרות של פגיעה במשפחתי. בין ישראל, איראן והחיזבאללה האפשרות נמצאת לפחות ברקע. בוא נתפשר: במקום שישראל תכריז "אם חיזבאללה תזרוק פצצה גרעינית על ישראל, ישראל תזרוק גרעינית על טהרן", היא תכריז "ישראל רואה באיראן אחראית למה שהחיזבאללה עושים; על פשעים שהחיזבאללה תעשה לישראל, ישראל תראה לעצמה זכות וחובה להעניש את איראן כפליים." אני חושב שזה נותן את אפקט האיום שאתה רוצה, אבל מקטין את הלחץ על המעצמות לרסן מראש את ישראל. |
|
||||
|
||||
הסכמנו. כל שנותר הוא לפנות לקובעי המדיניות ולקבל קרדיט. |
חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
RSS מאמרים | כתבו למערכת | אודות האתר | טרם התעדכנת | ארכיון | חיפוש | עזרה | תנאי שימוש | © כל הזכויות שמורות |