בתשובה לאביר הקרנפים, 24/07/15 1:05
 |
|
 |
||
|
||||
 |
נהדר, יש ביננו הסכמה על השולי: יחזקאל אמר מילה לפני 2500 שנים, המשמעות של המילה אבדה לפני 1000 שנים, ומשמעות חדשה הודבקה לפני 100 שנים. המשמעות החדשה נשמעת טבעית, יומיומית וברורה מאליה. אבל הקשר שלה ליחזקאל רופף-עד-בלתי-קיים. המשמעות של מילים וביטויים משתנה עם הדורות. בכל דור אנו חייבים לפרש אותן מחדש. לעתים נולדים מושגים חדשים (כגון אומנות, או חשמל) ואנו טוענים אותם על גבי מילים חדשות או מחודשות. אבל יש לכך נגזרת רדיקלית יותר: המילה ומשמעותה לעולם אינן עומדות בזכות עצמן. הן מתקיימות בתוך הקשר. הניסיון של קנאים לטעון שרשעותם נובעת רק מההלכה הוא שקרי, כי ההלכה יכולה להכיל גם את הטוב - עם קצת מאמץ פרשני. |
 |
 |
 |
|
|
|
||
|
||||
|
וזה סלע המחלוקת. אני טוען שגם אם אין לנו דרך לוודא שהמשמעות זהה לחלוטין, אין לפסול על הסף אפשרות כזו. הכי קל לומר שאז לא הכירו את החשמל, לכן לא מדובר על אותו כוח שאנו מכירים. אבל מדובר שם על הרבה דברים אחרים שגם כיום אנחנו לא מכירים. נדמה לי ששורש המחלוקת נעוץ בשאלה האם אנו מסתכלים על יחזקאל כנביא וחוזה שבאמת ראה את מעשה מרכבה, או שאנו מסתכלים עליו כעל תמהוני והוזה שהשפיע מדמיונותיו על הכתב. אם השפיע מדמיונותיו על הכתב, פחות סביר שיש קשר אמיתי. אם היה נביא וחוזה, היה לו ידע נסתר, והיכרות עם שלל כוחות שחלקם לא הצלחנו למדוד ולהשיג עד היום. ואין זה מן הנמנע שהוא הכיר כוח הגלום בטבע, הרבה לפני שהמדע הצליח לתפוס, למדוד ולשלוט בו. |
|
|
|
| חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
| מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
 RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש
|
© כל הזכויות שמורות |