בתשובה ליהונתן בר, 21/07/15 12:35
 |
|
 |
||
|
||||
 |
לא יודע ואין לי מושג. עד כמה זה רלוונטי וממתי הפכת לחסיד אנקדוטות? מקרה אחד של אדם אחד...אם היית מטופל ע"י עשרות אחים ערבים במקומות שונים וזמנים שונים היה לעדות ערך וגם אז נמוך כי בתי חולים בישראל הם חממות בכל הקשור לאחוות עמים והעדר פשיעה לאומנית. בתי חולים מהווים בעיני הוכחה שדו-קיום יהודי ערבי אפשרי כל עוד המטרה והכללים ברורים. |
 |
 |
 |
|
|
|
||
|
||||
|
ואני חשבתי שאתה אוהב אנקדוטות... כוונתי הייתה שאין קשר ב''להתקל בערבי'', רוב האנשים ''נתקלים'' בערבים כל הזמן. רובם לא מפחדים מהם. בסימטה חשוכה ערבי גדול מפחיד בדיוק כמו יהודי גדול, ובריב על חניה יהודי מפחיד בדיוק כמו ערבי. כשהרופא שלך ערבי הוא לא מפחיד בדיוק כמו שהרופא שלך יהודי. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
ואם כבר אנקדוטות, בקופ''ח שלנו התחלפו רופאים במהלך השנים. ביניהם היו שלושה רופאי משפחה ערבים מעולים, סבלנים, קשובים ומקצועיים שכולם הצטערו כשעזבו. ולא רק שלא פחדנו, היתה נהירה של יהודים לתור אצלם הרבה יותר מאשר לשני הרופאים היהודים שעבדו במקביל. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני אוהב אנקדוטות! בין השאר למדתי בעקבות הדיון הזה שאנקדוטה [ויקיפדיה] זה במקור משהו שמישהו מקיסריה (ויש שיאמרו: פלסטיני) רצה להסתיר. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
להיפך, לא להסתיר אלא לגלות - ובדרך הלגלוג. (ואחת האנקדוטות שאותו קיסרייני לגלג עליה היתה ההאשמה כאילו מייסדי קרתגו היו הגרגשים שברחו מפני יהושע בן נון) |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אילון גלעד מפרט. | |
|
|
| חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
| מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
 RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש
|
© כל הזכויות שמורות |